Jump to Content Jump to footer

הבלוג של צילום בעם כתוב בעור


4_06_TorsoSeries


מילים – נילי ממן


בשילוב של צילום בשחור לבן יחד עם טכניקות דיגיטליות, יצר הצלם ג'ון יונג לי, את הסדרה טורסו. העבודות מציגות עור אנושי פרוש ללא עצמות, מנקודת מבט היקפית, של הגוף. הסדרה שנוצרה ב-2010, יוצרת אפקט ויזואלי של דימוי ריאליסטי, אך יחד עם זאת בלתי אפשרי, והוא בעת ובעונה אחת מרתק ומטריד.


צילום דיגיטלי גזע וזהות

יונג לי חוקר מהו העור, שהוא מטבעו אינטימי ורגיש. לי מבקש מהצופה להקשיב לסיפור של העור, בלי הפרעות נוספות. העור הוא חלק מהזהות שלנו, הוא מגדיר ומכתיב את מי שאנחנו. אנחנו נולדים איתו, זהו האיבר הגדול ביותר שלנו. אנחנו שופטים ומקטלגים אנשים לפי זה. זה גם התיעוד הפיזי של מהלך חיינו. בין אם הסימנים הם זמניים או קבועים, מכוונים או מקריים, העור נושא את הסיפור שלנו בדרך שונה מהזיכרונות שנשמרים במוח שלנו.


בעזרת טכנולוגיה דיגיטלית, הצליח האמן ליצור נקודת מבט בלתי אפשרית על הגוף, שמטרתה להדגיש את פני השטח. על ידי הסרת הצורה והמבנה, העור הופך לנייר, נייר עליו נכתבים הסימנים, הם האותיות שמספרות את הסיפור. העור נראה אמיתי, לכן זה נוגע לצופה בצורה ישירה ורגשית, מה שגורם לו לחוש שלא בנוח. מאידך הדימוי אינו אמיתי בגלל נקודת המבט שמאפשרת לו לראות, בבת אחת, את הגב ואת החלק הקידמי.


מעבר לנקודת המבט ההיקפית הוסר גם הצבע האמיתי של הגוף, הסימנים, לעומת זאת, הודגשו ביתר שאת, קעקועים שחורטים זכרונות מתחת לעור, צלקות שחלק מהן נשארות לתמיד, וחלק מבריאות מהר, אבל הזכרון שלהן נשאר, סימנים של הוספה או איבוד משקל, סימני שומה, או סימני גיל, כל אלו מקבלים כעת חשיבות רבה יותר. העור הוא דרך "לשמר זכרון", הדימויים נראים כמו רישומי פחם של סימני חיים. הצפייה בפרטים האינטימיים והעדינים של ההיסטוריה של כל אינדיבידואל, יכולה לעזור לנו לזהות את ההבדלים האישיים שקיימים בינינו ולהבין את האחרים ואת עצמנו טוב יותר.


4_01_TorsoSeries


4_03_TorsoSeries


4_12_TorsoSeries


4_10_TorsoSeries


4_05_TorsoSeries


4_17_TorsoSeries


4_13_TorsoSeries


4_07_TorsoSeries


4_07_TorsoSeries


לאתר של גיון יונג לי