סאלי מאן – ילדותי השנייה


זה קטע, גם סאלי מאן, אחת מהאמניות הכי מצליחות בארה"ב ומי שהוכתרה בשנת 2001 ע"י המגזין טיים לצלמת הטובה ביותר בארה"ב התחילה בקורס צילום למתחילים ( הזדמנות לשים קישור לקורס שלנו ). את הקורס היא עשתה בתיכון ומאז זה רק הלך והשתפר. יש לה את כל החבילה ובטונות: ספרים למכביר, תערוכות, פרסים, אוספים במוזיאונים נחשבים ומה לא. קצרה היריעה.

ב – 1988 יצא הספר at twelve שעסק במעבר מילדות לנשיות. פורטרטים של נערות מתבגרות עם סממני נשיות. פגיעות ותמימות מצד אחד וכוח נשי מתפרץ ומבט פתייני מהצד השני. אצל סאלי מאן זה לא משנה אם את בת 30 או בת 12, את תמיד אישה.

נדמה שמאן מוכרת בעיקר בזכות הספר immediate family. הספר שיצא ב – 1992 וכלל פורטרטים של הילדים שלה – אמט, ג'סי ווירג'יניה –  גרם לשערורייה ואיך אומרים אצלנו בלבנט , אכלו לה את הראש. בחלק מהצילומים ,הילדים, שעדיין לא חגגו עשור, מופיעים בעירום. Child pornography היה השם הנפוץ שהעבודה קיבלה. ה – Wall Street Journal אפילו צינזר את אחד הצילומים של וירג'יניה בת ה – 4.

סאלי מאן מתעדת את ההתבגרות שלהם, מרטיבים בלילה, נפצעים, נעקצים, מתמודדים עם מוות ובדידות, הפורטרטים של הילדים לא קלים, אלה אינם צילומי אלבום רגילים, מביטים למצלמה במבט מלנכולי, לבד בפריים. הלכה התמימות, התנפצה הפנטזייה. אולי זאת הדרך של סאלי מאן, האמא, להתמודד עם הפחדים והחרדות היומיומיות שלה.

מאן מתעסקת במיניות של הילדים שלה, העירום שולט, אז נכון שזה לא פשוט לראות ילדה בת ארבע עומדת כל כך חשופה מול המצלמה, אבל נראה בסופו של דבר שסאלי מאן פשוט הולכת עם התיעוד עד הסוף, ונותנת לעצמה את החופש להסתקרן, לבחון ולדאוג לילדים שלה.  אין פה כוונה נסתרת של בדיקת גבולות אלא רגש אימהי טהור. העירום הוא רק חלק מהעניין, ילדה אחת עומדת מול המצלמה עם סיגריה ביד ועמידה של דוגמנית אמצע, השנייה עם בובה ומשקפי שמש, ילדות מול בגרות, תמימות מול פתיינות, הצילום שתמיד מנציח את העבר מביא לנו אולי התרחשות עתידית. סאלי מאן חרדה גם ממה שיקרה בעתיד.

הבעיה המוסרית בעבודה מגיעה מכיוון שונה לגמרי.עמדת הכוח של סאלי מאן כאמא מאפשר לסאלי מאן הצלמת לרתום את הילדים לטובת האמנות הפרטית שלה, מיעוט מנוצל זה מיעוט מנוצל, גם אם לאמא שלך קוראים סאלי מאן.


סאלי מאן היא חלק מתוכנית הלימוד בקורס צילום למתחילים

קורס צילום

קורס צילום למתחילים

קורס צילום

קורס צילום

<קורס צילום

קורס צילום

קורס צילום



הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • הצלם של שנות ה-60

    
    גארי-ווינוגרנד
    
    
    אם בא לכם להרגיש קצת במקום אחר, בזמן אחר, ואין לכם מג'יק סטיק שיעביר אתכם בנגיעה קלילה, הצילומים של גארי ווינוגרנד  (1928 –1984),  צלם רחוב מהמשפיעים בדורו,  זה הפתרון. ווינוגרנד, לי פרידלנדר, ויליאם קליין וג'ואל מייארוביץ מיצבו בשנות השישים את ניו-יורק  כמרכז של צילום רחוב. ווינוגרנד אגב, לא סבל את המונח צלם רחוב.
    
    
    גארי ווינוגרנד  נולד ברובע ברונקס. הוא התגייס לצבא ב-1948, למד ציור באוניברסיטת קולומביה, ושם גם התוודע לצילום. בשנות החמישים ווינוגרנד עבד כפרילאנס, הוא ניסה למכור צילומים לעיתונים ומגזינים. הצילומים שלו היו גרפיים ופשוטים, שונים לגמרי ממה מהצילום האישי שלו יהיה שנים אחר כך – הרבה יותר מעורפל, מלא בניואנסים ופחות אטרקטיבי למגזינים.
    
    
    dallas1964
    
    
    

    קילינג אינסטינקט

    ווינוגרנד צילם את הקצב המהיר של החיים, היה לו קילינג אינסטינקט איתו הוא הצליח לתפוס את האנרגיה הבלתי נגמרת של העיר. כאוס ובלגן היו אבני היסוד של העבודה שלו. ווינוגרנד צילם בעדשה רחבה כדי למלא את הפריים ומשתמש בהטיית מצלמה על מנת לייצר הרגשה של חוסר יציבות וסחרחורת. העין שלנו לא נחה.
    
    

    נדודים

    בסוף שנות החמישים פיתח ווינוגרנד תשוקה לנדודים. הוא התחיל לצלם ברחבי ארה"ב. student of america הוא כינה את עצמו. טקסס וקליפורניה מאוד עניינו אותו.  – show biz ונפט. גם נשים מאוד עניינו אותו – המראה, התנועה, האנרגיה. בשנים שאחרי מלחמת ווייטנאם משרטט ווינוגרנד דיוקן של ארה"ב – תקופה של מחאה חברתית והרבה אנטי ברחובות, תקווה מהולה בחרדה, כאוס חברתי כמעט בלתי נשלט. בשנות השבעים ווינוגרנד עובר ללוס אנג'לס, לנסות לפצח עיר ללא תרבות רחוב.
    
    Los-Angeles-Airport, 1964
    
    
    

    לא מתעניין ב – nice picture

    " I don't have pictures in my head… I don't worry about how the picture is going to look. I let that take care of itself… It's not about making a nice picture. That anyone can do."
    
    קומפוזיציה היא לא בראש סדר העדיפויות שלו. לפני הכול זה להצליח להכניס לפריים את כל מה שרוצים. nice picture זה לא ממש מעניין את גארי ווינוגרנד. כל אחד יכול לעשות את זה. צילום לא מספר סיפור אלא רק מתאר איך הדברים נראים דרך מצלמה,איך הם מצטלמים.
    
    
    

    רוברט פרנק וווקר אוונס

    I think the photographers who I feel that I learned the most from, most immediately, who I feel most responsible to, are Walker Evans and Robert Frank.
    
    בשלושת הצילומים הבאים אפשר לראות השפעה של ווקר אוונס ורוברט פרנק על גארי ווינוגרנד. הצילום העליון של אוונס, האמצעי של פרנק והאחרון של ווינוגרנד.
    
    
    
    walker-evans-main-st-ossining-new-york-1932
    
    

    רוברט-פרנק-פריס-1961

    
    גארי-ווינוגרנד
    
    
    

    לא אהב להדפיס

    ווינוגרנד התעניין בצילום עצמו, הרבה פחות בהדפסה בחדר החושך.  הוא עבד עם קונטקטים, סימן את התמונות שאהב. הוא דילג על ההדפסה בגלל חוסר זמן או כסף ובעיקר בגלל שהסימון בקונטקט הספיק לו כדי לדעת שהצילום קיים.  גארי ווינוגרנד מת מסרטן בגיל 56.  הוא צילם יותר ממיליון תמונות והשאיר יותר מ-3000 נגטיבים שלא פותחו כלל.  "זה כמו להיות נשוי לעדשה", מתארת אשתו אדריאן את החיים איתו. ווינוגרנד הציג במומה וזכה שלוש פעמים במלגה מטעם מוזיאון הגוגנהיים.
    
    גארי ווינוגרנד
    
    
    גארי ווינוגרנד
    
    
    גארי ווינוגרנד
    
    
    גארי ווינוגרנד מתוך קורס צילום למתחילים
    
    
    צילום של גארי ווינוגרנד
    
    
    Untitled from Women are Beautiful. 1969
    
    
    Utah-1964
    
    
    

    גארי ווינוגרנד – מקורות

    מאמר בטלגרף על גארי ווינוגרנד
    
    צילומים של גארי ווינוגרנד במומה
    
    
    מאמר על גארי ווינוגרנד במטרופוליטן מוזיאון
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • קורס צילום למתחילים – ראיון עם המשורר מאיר גולדברג


    קורס צילום למתחילים

    Pete Toushend by Annie Leibovitz

    היה כיף לפגוש את מאיר גולדברג, בן אדם עם אור בעיניים, הכי מקסים שיש. מאיר הרצה לפני קורס צילום למתחילים על הקשר בין טקסט לצילום, הוא לא הסתפק במלל ונתן לחברה כמה משימות קטנות שממחישות את החשיבות של המילה הכתובה במדיום ויזואלי. אחת מהמשימות הייתה לרדת לרחוב ולצלם רק צילום אחד, בעידן שכולם מפוצצים את הכרטיס של המצלמה במידע, זה לא פשוט לצלם צילום אחד. פתאום ההחלטה של מה מצלמים הופך להיות קצת גורלי.

    מאיר גם דיבר על צילומים שמסמנים אצלו תקופות בחיים, מעוררים נוסטלגיה, כמו הפורטרט של Pete Townshend, סולן להקת המי המיתולוגית, פורטרט שצילמה אנני לייבוביץ. מאיר הצביע על הקשר בין היד המדממת של טאושנד, לפרפורמנס האלים שהכניס טאושנד לרוק ( זהירות על הגיטרה ).

    אין ספק שזו הייתה חווייה מיוחדת לסטודנטים שלנו שפגשו את אחד מכותבי השירים הרגישים והמוכשרים שיש לנו והתמודדו עם כיווני מחשבה חדשים.בטוח זה הפעיל להם את בלוטת ההשראה.

    לפני שהלך ביקשנו ממאיר שישתף אותנו במקורות ההשראה שלו.

    שם: מאיר גולדברג

    פייסבוק: מאיר גולדברג

    סטטוס:  נשוי + 1

    עיר מקור:  גבעתיים

    מכולת שכונתית: שורצקי, שנקין, ת"א.

    הקטע שלי בחיים: אני יודע איפה הדלת. אבל גם איפה החלון.

    סרט מעולה שראיתי לאחרונה: הים שבפנים (2004); תצוגת משחק אדירה של חאווייר בארדם.

    הספר שנח ליד המיטה שלי היום הוא: "טוב ויפה, ג'יבס", של פי.ג'.וודהאוס, הסופר הקומי האהוב על דאגלס אדמס, שהוא הסופר הקומי האהוב עלי.

    repeat שיר שאני מנגן: everything's zen של bush… אבל לא רק. לאחרונה השיר המרופט ביותר אצלי (שלא אני כתבתי) הוא "אני מאמין" (שחקי שחקי) בביצוע של רונה קינן.

    ערוץ בממיר/ תוכנית טלוויזיה: הצד האפל של הקנגורו, נשיונל ג'יאוגרפיק. וכמעט כל משחק כדורגל בינלאומי.

    מקום מעורר השראה בשבילי הוא: כל מקום בעולם. במיוחד הים. במיוחד מרינה תל אביב.

    השעה האהובה עליי ביום היא: לא יודע, אבל בכל מקרה היא בלילה

    אדם שהייתי רוצה לפגוש: את אשתי ביום טוב

    אם הייתי מחליף מקצוע, הייתי עוסק ב…: חקר העבר (פרהיסטוריה, בעיקר) או העתיד

    אירוע מכונן בחיי: היו כמה. אבל אחד מהם קרה יום אחד בכיתה גימל הרועשת במיוחד. הייתי שקוע בחלומות באמצע השיעור, ולפתע שמעתי את המורה מרימה קול וקוראת: שקט!! אני מבקשת שתיקחו דוגמה ממאיר! …". ברגע הזה, אני מניח, הבנתי שיש כמה דרכים לראות את אותו רגע בדיוק.

    משהו שאף אחד לא יודע עלי: שיישאר ככה.


     


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • קורס צילום למתחילים – מפגש עם המשורר מאיר גולדברג


    קורס צילום למתחילים

    Montreur d'ours au long du Bosphore by Brassaï, 1953.

    קורס צילום למתחילים הדור הבא תופס תאוצה, שיעור רביעי בפתח והחבר'ה כבר הבינו את החשיבות של הצמצם והתריס. זה בדיוק הזמן לנוח לשעה קלה מהעניינים הטכניים ולתת קצת בראש מכיוון טיפה שונה.
    הבטחנו השראה והנה זה קורה.

    מאיר גולדברג, אחד מכותבי השירים הכי מוכשרים והכי מרגשים שיש לנו ( קורין אלאל, דן תורן, גלי עטרי, רמי קליינשטיין, דנה ברגר, נורית גלרון, ארקדי דוכין, הראל סקעת… ) בא להרצות על הקשר שבין צילום ויצירתיות, בין תמונות ומילים , בין אימאג'ים לסיפורים ושירים. לקראת המפגש ביקשנו ממנו לבחור צילום שעושה לו את זה כולל הסבר מנומק. הוא בחר צילום של ברסאי. קיבלנו וואחד הסבר …

    "כל תמונה מספרת סיפור, יש שיר כזה. סיפור הוא גם מה שמחבר את מה שאני מתעסק בו, מילים, לבין אמנות הצילום. בקדמת הצילום הזה אפשר לראות אדם מוליך דוב בחבל כפול, כשלפניהם צועד דוב נוסף. הם הולכים כולם על רציף אבן שמעבר לו משתרע ים, משני צידיו הרים, ובמרחק – מעט לפני מיצרי הבוספורוס – חמש ספינות. האדם המוליך את הדוב מביט למצלמה. קוראים לו שאנדור נמט, עובד מן המניין בקרקס הצועני של בודפשט.

    הדובים אינם יודעים זאת עדיין, אבל הם עומדים לעלות על ספינה שאינה נראית בתמונה, ועתידה להגיע בסופו של דבר לגן החיות של לונדון, שניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה. שאנדור עצמו כבר יודע שזה יום עבודתו האחרון בקרקס. גם הוא עומד לעלות על ספינה, אבל במקרה שלו, היא תעגון במקום שאין בו דובים.. בקיצור, הסיפור זה מה שמעניין אותי.. ובצילום יהיה תמיד רגע אחד מתוך ההתחלה-אמצע-סוף של הסיפור".


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים