קורס צילום | מאמר על צילום מאקרו


סביון

כתב וצילם: איציק מרום

קורס לצילום מאקרו

כשהולכים בשביל בשדה, באופן אוטומטי אנו ערים למרחב שבגובה העיניים שמשתרע בערך ממטר עד עשרים מטרים מאיתנו. קיבעון חושי שכזה למרות היותו טבעי בדרך כלל, אינו יעיל כלל כשמדובר בצילום מאקרו, צילום תקריב.  מבט בוחן כלפי מטה רק מטר וקצת מאיתנו, יגלה לנו עולם שלם ורוחש שמתנהל עד גובה ברכיים. עולם מורכב זעיר עם אסטרטגיות קיום, טורף ונטרף, צמחונים, זוחלים, מעופפים ואצנים, יצורים בצורות שונות ומשונות שרובם יכול להיכנס בקלות לקטגוריית חייזרים.

עדשה לצילום מקרו

מרגע שהסרנו את מגבלת אותו קיבעון, נפרש מולנו עולם אינסופי של יצורים קטנים. כדי לצלם, חגב, חיפושית או דבורה יש להצטייד בעדשת מאקרו, רצוי איכותית משום שמדובר בפרטים קטנים הדורשים יכולת הפרדה/רזולוציה מן העדשה.  עדשת המאקרו, מבחינתנו משמשת כזכוכית מגדלת שמאפשרת לנו להתקרב אל החרק או הפרח ולצלם אותו. כשנצפה בתמונה על המחשב או מסך אחר, נבחין בפרטים הזעירים: במחושים, שערות, עיניים שמורכבות ממאות עיניות, כנפיים ועוד ועוד.

עכביש קפצן

עומק שדה בצילום מאקרו

עומק שדה הוא האפקט היותר חשוב בצילום מאקרו. הוא קובע למעשה אם התמונה חדה במקומות    הנכונים שהצלם מעוניין להראות. כיוון שהפרח לא בורח וכן תלת מימדי ויפה, הוא מהווה אובייקט אימון מוצלח. אחר כך ניתן לטעום מנושא החרקים המסובך יותר וגם כאן יש לבחור את היצורים האיטיים או הנייחים למשל עכבישים על רשת, חיפושית איטית ,וליישם עליהם את אימוני הפרחים. שלב נוסף הוא לימוד זוויות גישה אל חרק לעומת פרח. אימון כזה לא מחייב יציאה לשדה. אפשר לערוך אותו בקלות בגינה הקרובה או בחצר. עם הזמן והאימונים תחושו בשיפור בגישה ובבחירת זווית הצילום.

נימפית חורשה

גמל שלמה

להכיר את היצורים הזעירים

העולם הזעיר שקול ויש שיאמרו אף עולה על עולם גובה העיניים. הוא מצריך לימוד של אובייקטים לא מוכרים ובכלל זה למידה והיכרות עם חרקים עם מנהגים משונים, מרחק הבריחה שלהם, זמני הפעילות, אתרים ועונה בהם ניתן למצאם. בקיצור, מי שנכנס לעולם צילום המאקרו עשוי להתמכר לשלל הצורות המרקמים, הצבעים והאפשרויות הצילומיות שנפתחו בפניו. העבודה בגובה ברכיים ומטה יכריחו אתכם להתכופף ולעיתים לשכב על הקרקע. אל תיבהלו או תהססו להשתטח על הקרקע ולהביט לגמל השלמה בעיניים, העולם בהחלט נראה אחרת מנקודת מבט זו.

כשמדובר בחרקים כאלה שמסתתרים במקומות חשוכים נדרש לעיתים השימוש בפלאש מבזק. ניתן כמובן להשתמש במבזק רגיל כזה הבנוי המצלמה או מורכב בעלייה. אך קיימת אפשרות נוספת – הפלאש הטבעתי שמורכב על העדשה ומספק אור הומוגני לסצנה המצולמת. בכל צילום פלאש יש ללמוד מן הניסיון את המבזק הספציפי ולהכיר את יכולותיו.

זבובים מזדווגים

זבוב שחור

בעיות נפוצות בצילום מאקרו

צילומי מאקרו אינם צילומים רגילים, הדיוק כאן חייב להיות מוקפד לחלוטין. כל טעות כמו למשל תזוזה או חוסר מיקוד תתגלה מהר מאוד ותפגום בתמונה פגם משמעותי. עלינו להקפיד אם כך על יציבות המצלמה ויציבות האובייקט שעשוי בקלות להתנועע ברוח ולברוח ממיקוד או פשוט לזוז בעצמו אם מדובר  בחרק. הפתרון במקרים מסויימים יכול לבוא באמצעות חשיפה במהירות גבוהה כתוצאה מפתיחת הצמצם, שתקפיא כל תזוזה.

פתרון כידוע אינו בא בחינם. התשלום כאן הוא הפחתה בעומק השדה שגם הוא חשוב מאוד. במצב כזה נצטרך להחליט ולאזן בין עומק השדה למהירות החשיפה כדי להגיע לתוצאה הכי טובה בהתאם למצב בשטח אם נוסיף תאורת מבזק כדי לשמור על מהירות ועומק שדה טובים עלולים להיווצר צללים מציקים .עם הזמן תוכלו לזהות בעיות באופן מיידי ולפתור אותן במהירות וביעילות. אסור לוותר, גם כישלון יביא יתרון בעתיד. זוהי תכלית הניסיון.

איציק מרום – צלם טבע ומקרו

צלם טבע ונוף המתמחה בצילומי מאקרו. פעיל כבר 20 שנה בתחומים שונים בעולם הטבע. ביולוג שרותם את הידע הביולוגי לעולם הצילום ומעניק מבט עשיר ורב שכבתי שמתבטא בעשרות מאמרים וכתבות לירחונים ועתונים בארץ. תמונותיו מופיעות בספרים ובמגזינים בארץ ובחו"ל.



הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • נביא הזעם

    
    זוג מצטלם בבקתה עלובה בשנות המשבר הכלכלי בארה"ב
    
    
    ווקר אוונס הוא ללא ספק אחד הצלמים החשובים והמשפיעים של המדיום לדורותיו. אוונס הוא מאבות אבותיו של הצילום הישיר, הצילום התיעודי הקלאסי בארה"ב. אוונס השפיע על כולם – רוברט פרנק, לי פרידלנדר, הלן לוויט, דיאו ארבוז, ועל ברנרד והילה בכר, מייסדי הצילום הטיפולוגי. במשך חמישים שנה ייצר ווקר אוונס אנציקלופדיה ויזואלית של אמריקה, צלולה, ישירה, מבכה את הדיכוי הקפיטליסטי הדורסני של האדם הפשוט, אבל גם מלאת כבוד וחמלה אליו. אוונס היה שווה בין כולם.
    
    
    

    מכתיבה לצילום

    ווקר אוונס ( 1903-1975 ) היה אמור להיות עוד בורג בחברה שמקדשת כסף ומעמד, הוא נולד בסיינט לואיס , מיזורי, למשפחה מבוססת, למד שנה אחת בוויליאמס ( קולג' ) ופרש מחוסר עניין, בוויליאס הוא גילה את התשוקה  למילה הכתובה. בגלל גירושי הוריו עברו אוונס ואימו לניו יורק, שם עבד בספריה ובחנות ספרים, והתשוקה לכתיבה רק התעצמה. ב – 1926 אוונס נוסע לפריז, סופג אמנות ואינטלקטואליזם סטייל פלובר ובודלייר, כותב סיפורים קצרים ומסות עיון, חי את החלום, מה גם שחל שיפור ניכר בצרפתית המדוברת שלו. ב1927 הוא חוזר לניו יורק מתוך כוונה ברורה להיות סופר ועל הדרך הוא לוקח את המצלמה שלו., בהדרגה עובר אוונס מכתיבה לצילום, לתוך הפריים שלו הוא  מביא כלים ספרותיים – ליריות, אירוניה, תיאור נוקב ונרטיב.
    
    Walker-Evans.-42nd-Street.-1929
    
    
    

    Lunchroom-Window,-New-York

    
    Torn-Movie-Poster, 1931
    
    
    

    המינהל לביטחון כלכלי

    אוונס היה חלק מה – f.s.a ( פארם סקיוריטי אדמינסטריין ) או בעברית – המינהל לביטחון כלכלי. קבוצת צלמים שפעלה בשנות השלושים של המשבר הכלכלי. הבוס היה הכלכלן רוי סטייק. צלמי המינהל תיעדו את החיים בעיירות הפיתוח האמריקאיות, במגמתיות שמגויסת לטובתו של הממשל הפדרלי. בין אוונס לסטרייקר היו לא מעט חילוקי דעות. ב – 1937 פרש ווקר אוונס מה f.s.a.
    
    New-Orleans-Houses,-1935
    
    
    Walker-Evans.-Squatter's-Village.-1933
    
    
    Louisiana Plantation House 1935
    
    
    

    let us now praise famous

    ב-1936 לקח ווקר אוונס חופשה ללא תשלום מהמינהל לטובת כתבה למגזין פורצ'ן על שלוש משפחות של חקלאים מאלבמה. אוונס הצטרף לחברו הסופר ג'יימס אג'י  ( James Agee ).  פורצ'ן דחו את הכתבה. התוצאה של אותו מסע היה הספר let us now praise famous man שהתפרסם ב – 1941,  ללא ספק אחד הכתבים החשובים בהיסטוריה של ארה"ב. מסה תיעודית/ אוטוביוגרפית על חקלאים בודדים שחיים באיזור צחיח. הצילומים של אוונס חשפו את הטרגדיה העצומה של החקלאים בתקופת בצורת ומשבר כלכלי קולוסאלי.
    
    Alabama Tenant Farmer Wife
    
    
    alabama-tenent-farmer, 1936
    
    
    

    מצלם ברכבת התחתית

    ב – 1938 ירד ווקר אוונס לתעלות של הרכבת התחתית. אוונס לקח איתו מצלמה קטנה נסתרת, ,מעיל ארוך ומסתיר, ואת הלן לוויט, חברה, וצלמת בזכות עצמה. שניים מושכים פחות תשומת לב. הוא חשב. במשך שלוש שנים צילם ווקר אוונס את נוסעי התחתית, לא מודעים למצלמה, לא נשמרים, מבע הפנים נטול מסיכה מסגיר רגשות. ומצב נפשי. אוונס כתב “The guard is down and the mask is off,”, נוסעי התחתית אינם מודעים למצלמה של אוונס,. התוצאה היא פורטרטים של אנשים , שקועים בעצמם, בשגרה, מנותקים.
    
    פורטרט של נוסע ברכבת התחתית, שנות ה30 ניו יורק
    
    
    פורטרט של נוסעת ברכבת התחתית ניו יורק
    
    
    

    אחרית דבר

    צלם חברתי? צלם תיעודי? כל ההגדרות האלו רק מנמיכות טוס את ווקר אוונס. הוא היה שליח, שליח של אמת, שליח של אלו שמזלם לא שפר עליהם, בגלל משבר כלכלי כזה או אחר. הוא היה הצלם של האדם הפשוט. זה שקם בבוקר , נוסע לעבודה אפורה, נשחק לאיטו, וחוזר לדירת שיכון בבאר שבע, נהריה או בתל אביב.
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אסוציאציות

    
    בריכת-גורדון-אליסה-שוגר-קורס-צילום-למתחילים-בתל אביב
    
    
    צילום של אליסה שוגר שצולם במסגרת  תרגיל הקפאת ומריחת תנועה. צילום נהדר שממחיש את תפיסת הרגע, או שברירי שנייה לפני.
    
    
    

    גדר

    מאחורי גדר באנטי פוקוס, נמצאת אליסה, בצד השני כמעט מתרחשת פעולה כמעט, אבל לא. הגדר מציבה גבול, הכניסה אסורה, והעבריין ייענש. להציץ זה שטח אפור, שם נמצאת אליסה. הטשטוש מייצר הרגשה של פעולה מהירה וחד פעמית. באתי, צילמתי, הלכתי, במהירות, על מנת לא להתגלות. תחושת הסכנה משאירה אותנו בצילום.
    
    

    בריכה

    צילום סטייל שנות השבעים ואלבומי ילדות. בריכה זה ילדות, בגד ים שמזכיר אופנת ים של פעם, הבחור הוא שנות שבעים, פוזה גברית-הרואית, מזכיר עלמי קרב מפעם, חדורי גאווה ציונית. האור הצורב מוחק את ההווה ומחזיר לעבר. מאחורי הגדר מסתתר-נגלה העבר.
    
    

    בחור

    אתלטי, אופנתי, גברי, ממש לפי ספר הוראות. דימוי גברי של דימוי גברי של דימוי גברי שכבר ראינו מיליון פעמים. הוא בודק את המים, נכון לפעולה, שנייה לפני קפיצה, ואולי לא. אנחנו נשארים במתח, לקראת ולפני לא פחות מעניינים מהדבר עצמו, אולי הרבה יותר. זה הרגע המכריע האמיתי, באופן מילולי לגמרי, ממש עכשיו הוא מכריע בדעתו אם לקפוץ. תקוע לעד בתוך הצילום, בתוך ההתלבטות.
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים