סדנת תאורה מעשית בצילום

 
סדנת-תאורה-מעשית-בצילום

ביום שישי ה – 7.2.14.4 נפתחת null – אור יום,  פלאש על מצלמה, ואמצעי תאורה ביתיים בצילום סטודיו.

חשיבות האור בצילום

האור הינו אחד המרכיבים החשובים ביותר בעבודת הצלם. השליטה באור מצריכה ידע טכני, יכולת התבוננות ודיוק. אור יום, פלאש ותאורה מלאכותית משפיעים באופן שונה על הצילום, וכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של צילום.

סדנת תאורה מעשית בצילום

הסדנא מקנה שליטה בעבודה עם סוגי התאורה השונים: תאורת יום, תאורת פלאש ותאורה ביתית. במהלכה יתרגלו המשתתפים שימוש בטכניקות צילום  מגוונות תוך התמודדות עם סוגי התאורה השונים בנוף אורבני, בצילום פורטרטים ובצילום סטיל לייף.

מה לומדים בסדנת תאורה מעשית

  • טכניקות חשיפה בצילום, ומדידות אור מורכבות.
  • סוגי אור שונים והשפעתם על הצילום.
  • התאמת האור לסוג הצילום.
  • סיור צילום אורבני
  • יצירת תלת מימד וטקסטורה.
  • השפעת האור על הצבע בצילום.
  • טכניקות תאורה בצילום פורטרטים.
  • עבודה נכונה עם פלאש על מצלמה.
  • צילום סטודיו באמצעי תאורה ביתיים.
  • תיקוני חשיפה, ניגוד, וצבע בתוכנות לעיבוד תמונה.
  • יצירת אוירה וביטוי רגשי באמצעות אור.
  • ביקורת ודיון בעבודות התלמידים.

סדנת תאורה מעשית – מידע כללי

מחיר – 1280 ש"ח. משך הסדנא – חמישה מפגשים חד שבועיים בין השעות 9:30-12:30. מרצה – שגיא שועלי. צרו קשר בטלפון – 03-6247695 או במייל zilumbaam@gmail.com  

הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • החיישן במצלמה הדיגיטלית – גודל מול איכות הצילום

    גלדים שונים של חיישנים מסוגים שונים
    
    כשאתם מתלבטים איזו מצלמה דיגיטלית לקנות, כדאי לקחת בחשבון גורם משמעותי ביצירת צילום איכותי – גודל החיישן. החיישן במצלמה קולט את האור שמגיע מהעדשה והוא זה שמייצר תמונה דיגיטלית. הפיקסלים שבחיישן הם שאחראים על קליטת האור שבהמשך הופך למידע דיגיטלי ולצילום.
    
    
    

    גודל החיישן והפיקסל

    ככל שהחיישן גדול יותר כך הפיקסלים גדולים יותר, וככל שהפיקסל הבודד גדול יותר כך קטנה זליגת אור בין הפיקסלים  השונים והצילום נקי וחד יותר. חיישן קטן שווה פיקסלים קטנים, ואז נוצרת חפיפה של קרני האור בין פיקסלים צמודים, איכות הצילום נפגמת באופן משמעותי, במיוחד בצילום עם תנאי אור קשים.
    
    

    גודל החיישן ורעש בצילום הדיגיטלי

    רעש הוא המקבילה הדיגיטלית של גרעיניות בסרט הצילום. ניתן לדמות רעש דיגיטלי לשריקת רקע במערכות שמע. בתמונה דיגיטלית, רעש מופיע ככתמים אקראיים של צבע, שאינם נמצאים בנושא המצולם. הרעש ( noise ) פוגם באופן משמעותי באיכות התמונה. בתנאי האור ירודים, אנו נדרשים להעלות את ה – iso במצלמה ( רגישות החיישן לאור ), ורגישות גבוהה היא מתכון בטוח לרעש, במיוחד במצלמות דיגיטליות קומפקטיות עם חיישן קטן.
    
    

    מצלמות קומפקטיות

    מצלמות דיגיטליות קומפקטיות ( מצלמות point & shoot ) מתאפיינות בחיישנים קטנים. הגדלים הנפוצים הם 1/2.5" אינצ' ( 4.29 x  5.76 מ"מ )  ו – 1/2.3" ( 4.62 * 6.16 מ"מ )  ), sx 50 של קנון ו – lumix fz 60 של פנסוניק הן מצלמות דיגיטליות עם חיישן כזה. מצלמות כאלה מתקשות בצילום בתנאי אור קשים והחיישן שלהן מייצר רעש בלתי  נסבל כאשר מצלמים בתנאי אור קשים.
    
    במצלמות קומפקטיות מתקדמות יותר, גודל החיישן עולה ל – 1/1.7 אינצ' ( 7.53* 5.64 ), קנון G15 היא מצלמה עם חיישן בגודל כזה. כמות הרעש יורדת, איכות הצילום עולה.
    
    
    

    מצלמות רפלקס דיגיטליות

    החיישנים במצלמות רפלקס דיגיטליות גדולים בהרבה יותר מהמצלמות הקומפקטיות. החיישן הסטנדרטי והנפוץ ביותר הוא מסוג Aps. .במצלמות הכניסה של קנון , לדוגמה 650d גודל החיישן הוא 22.3 * 14.9  מ"מ ובניקון d5200 גודל החיישן הוא 23.5 * 15.6 מ"מ 15.6. הצילום במצלמות dslr הינו איכותי וניתן לצלם עם iso גבוה ( כמובן עד גבול מסויים ) בתנאי אור קשים מבלי לחשוש מרעש מיותר. מצלמות אלו מיועדות לחובבי צילום בראשית דרכם ועומדות בדרישות של קורס צילום למתחילים
    
    

    מצלמות FULL FRAME

    המצלמות בעלות החיישן הגדול ביותר הן מצלמות FF – full frame. גודל החיישן זהה לגודל סרט הצילום הזכור לטוב ( 24*36 מ"מ ) וכמובן שאיכות הצילום  מצויינת. מצלמות אלו משמשות בדרך כלל לצילום מסחרי. לקנון יש את ה – 5D ולניקון את ה – d600, d800. לחברת סוני יש את ה- DSC-RX1, מצלמת FULL FRAME קומפקטית.
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • טיפים לצלם המתחיל

    
    צלמת מקורס צילום בפעולה
    
    
    אתם רוצים להתחיל לצלם? מתלבטים איזו מצלמה לרכוש ואיך להתחיל ללמוד צילום? הנה כמה טיפים לצלמים מתחילים שאולי יעזרו לכם להיכנס לעולם הצילום ברגל ימין.
    
    
    

    קניית ציוד צילום

    אין צורך לקנות את ציוד הצילום היקר ביותר, איכות הצילום אינה תלויה רק בטיב המצלמה, צילומים יפים ומרגשים תלויים בעיקר בכם, בעין שלכם, בקומפוזיציה,באיכות התאורה. המצלמה היא עוד גורם בדרך לצילום מרהיב. ניתן לרכוש מצלמות דמוי רפלקס ,שאינן יקרות במיוחד, או דגמים פחות חדשים ויקרים של מצלמות DSLR (מצלמות רפלקס דיגיטליות ). מצלמות אלו מספיקות בהחלט לצלמים מתחילים.
    
    

    רכשו חצובה למצלמה

    חובבי צילום רבים אינם מעוניינים לרכוש חצובה למצלמה החדשה שלהם. לסחוב חצובה בכל פעם שיוצאים לצלם? מסורבל מדי, כבד מדי. ועדיין, שווה לרכוש חצובה לא כבדה ולא יקרה. חצובה תשפר את איכות הצילום שלכם ללא הכר. כאשר תנאי התאורה אינם מספיקים החצובה מייצבת את המצלמה ומונעת צילום מטושטש. בנוסף לחצובה, השתמשו בצילום בפונקציית self timer, ועל ידי כך תהיו בטוחים מהתזוזה הכי קלה של המצלמה.
    
    

    צלמו בסביבה הקרובה אליכם

    לא צריך לטוס עד להודו כדי בשביל צילומים מרהיבים. תתחילו לצלם בסביבה הקרובה שלכם, בחדר , בדרך לעבודה, בחצר, במגרש המשחקים. נסו להתבונן במוכר עם מבט שונה מהרגיל , דווקא שמסביבכם אובייקטים שגרתיים, תוכלו לגלות זוויות צילום לא שגרתיות, תאורה מרהיבה או קומפוזיציה מעניינת. אתם תגלו עולם חדש ומפתיע.
    
    

    קחו את המצלמה אתכם כל הזמן

    הזדמנויות צילום, מתרחשות כשאינכם מצפים להן. ציוד יחסית פשוט –תיק קטן למצלמה וחצובה – ותיהנו מהיתרונות של הזדמנויות בלתי צפויות. לסלולרי שלכם יש מצלמה, תוכלו להשתמש בו כדי לצלם סקיצות של דברים שראיתם, ואחר כך לחזור ולצלם אותם עם המצלמה הרגילה שלכם.
    
    

    למדו את הכללים הבסיסיים

    למדו את הכללים הבסיסיים בצילום, תפקיד הצמצם והתריס בצילום, כללים בסיסים של קומפוזיציה בצילום, לדוגמה, טכניקת עומק שדה בצילום ( איך מפרידים בין נושא לרקע ). בקשו חוברת הוראות למצלמה שלכם, ואם יש בעברית עדיף, ולמדו להפעיל ולשלוט במצלמה שלכם.
    
    

    ללמוד צילום ברשת

    החלק הטוב ביותר בכך שיש לכם תחביב כמו צילום, הוא שאף פעם לא נגמרים הדברים שאפשר ללמוד. הרשת מוצפת במידע על צילום מאמרים וטיפים על יסודות הצילום, אתרי שיתוף תמונות, בלוגים מגניבים של צילום ואתרים של צלמים. אם עדיין אינכם מבינים, מומלץ לחפש קורס צילום המיועד לצלמים מתחילים.
    
    

    צלמו בקביעות ואל תפחדו להתנסות

    צלמו מדי יום, או לפחות תפנו לעצמכם זמן צילום קבוע. התרגול חשוב מאוד, אחרת שום דבר לא נכנס לראש, גם בצילום זה ככה. אל תפחדו להתנסות ולטעות, צילום דיגיטלי אינו עולה כסף, אין כאן סרט צילום, ולא צריך להדפיס תמונות. הטעיות הן חינמיות. הרבה פעמים דווקא הצילומים הלא טובים מעניינים יותר ומפתיעים אותנו לטובה.
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • רוברט פרנק / Robert Frank

    
    עטיפת הספר the americans
    
    
    מילים: נילי ממן
    
    
    אלו יצירות יידחו מהקונצנזוס כשיוצגו לראשונה בפני הקהל הרחב? האם זה תלוי בהגמוניה השלטת, ברוח התקופה, או באופן שבו בוחר האמן להציג ולהאיר את פניה של החברה? האם אנחנו יכולים להעריך את חד פעמיותה של היצירה, רק אחרי שעבר מספיק זמן, והיא פחות רלוונטית, אולי פחות מאיימת, פחות נוגעת לנו בקרביים? האם זה בגלל שחסרים לנו כלים לשפוט את היצירה בהווה שלה, ואנחנו חייבים את מרחק הזמן כדי להתבונן בה? או שהחדשנות של האמן החד פעמי, משיגה את הצופה הפשוט בכמה מהלכים קדימה? ומה לכל זה ולרוברט פרנק?
    
    
    כשהתבוננתי בעבודות מתוך הספר the americans של רוברט פרנק, במהלך  קורס צילום למתחילים,  ולקראת כתיבת מילים אלו, היה לי ברור שאני מתבוננת במסטרפיסים אבסולוטיים, עבודות שהיוו מפנה דרך חשוב באמנות הצילום ובכלל, הן מבחינה טכנית והן מבחינה רעיונית, אלא שמקריאה על האמן ויצירתו בתקופה שבה יצר, מתברר שהקהל הרחב דחה את יצירתו. הספר יצא לראשונה בפריז בשנת 1958, הוא יצא דווקא שם כי בארה"ב התקשו לקבל את הספר. הצילומים שנבחרו בקפידה מתוך מאות סרטי הצילום, מספקים מבט ביקורתי מאוד על ארה"ב, על החברה ועל מה שמניע אותה.
    
    
    

    שורשים משפחתיים ותחילת הדרך בצילום

    רוברט פרנק נולד בשנת 1924 בשוויץ, למשפחה יהודית עשירה, אמו היתה אזרחית שוויצרית, אביו הרמן שהפך לחסר זהות מדינית, לאחר מלחמת העולם הראשונה, קיבל בהמשך אזרחות שוויצרית. למרות שלמשפחתו לא נשקפה סכנה בשוויץ, בעת מלחמת העולם השנייה, הגזענות הותירה בו את רישומה והגבירה את רגישותו לגילוייה גם בארה"ב בה צילם ועבד במשך שנים רבות. פרנק למד צילום בציריך, ובגיל 18 החל לעסוק בכך באופן מקצועי. הוא היגר לפריז, אך לא מצא בה עבודה ומשם, ב-1947, היגר לארה"ב, שם מצא עבודה כצלם דוגמנות בהארפרז באזר.
    
    

    גזענות דת וחומרנות בארה"ב של שנות החמישים

    ב-1955 הגיש רוברט פרנק בקשה למילגה היוקרתית של גוגנהיים, כדי לצאת למסע צילומים ברחבי ארה"ב, בכוונה לחקור ולתעד את רבדיה השונים של החברה האמריקאית. הוא זכה במילגה, קנה מכונית פורד ויצא למסע עם אישתו ושני ילדיו ברחבי היבשת. במסע הזה צולמו 28,000 תמונות, מתוכן קיבץ 83 תמונות בסך הכל לתוך הספר האמריקאים.
    
    פרנק בוחן את כל הסוגיות שמעסיקות את ארה"ב בשנות החמישים, או שאולי אלו סוגיות שמטרידות אותו, הגזענות, הדת, החומרנות, הפטריוטיות. מהתבוננות בצילומים ניכר שפרנק רואה בחברה האמריקאית מורכבות רבה, הוא בז לגילויי הנאמנות של אזרחיה, וממש כמו ווקר אוונס בז לרדיפה אחר עושר חומרי, ואפילו בז קצת לגרגרנות שמתחילה להתפתח בה. הוא מצביע על המתח הבין גזעי, ומציג את המעמדות שקיימים בחברה בכל הרבדים, בין נשים וגברים, בין שחורים ולבנים.
    
    
    צילום: רוברט פרנק, גברים שחורים בהלווייה , דרום קרוליינה
    
    
    the americans, משרתת שחורה מחזיקה ילד לבן
    
    
    

    רוברט פרנק וצילום הסנאפשוט

    רוברט פרנק קיבע את מעמדו של הסנאפשוט. צילום ורגע שכאילו נלקחו בגניבה, לגמרי במקרה, לא יפה, לא מושלם, לעיתים ללא פוקוס, צילום חטף, תרתי משמע. נקודת המבט של רוברט פרנק מתגנבת ומציצה בדמויות, ומשמרת רגע שאינו יפה בהכרח או שלם במהותו. נוכחותו אינה ניכרת, ולעתים נבחר רגע שבו הדמות הראשית בצילום מתבוננת נכוחה, בצלם, מודעת לחלוטין לקיומו.
    
    השימוש בטכניקת הסנאפשוט, טכניקה פשוטה, זולה ומיידית, תוך צילום חיי היום יום של האנשים הפשוטים, יוצרת התאמה בין המצלמה לבין מושאי הצילום. את התנועתיות הרבה בצילומיו אפשר לייחס להשפעות של הקולנוע, או אולי אפילו יותר לתחילת עידן הטלוויזיה. רוברט פרנק מבקש להעלות הצעה חדשה על סדר היום של האומה האמריקאית ובכך מייצר צילום חדש. נקודת מבט סובייקטיבית על מושאי הצילום תוך כדי אמירה ביקורתית.
    
    
    בניגוד לרגע המזוכך, הטהור, הקלאסי ההרמוני, שמביא אנרי קרטייה-ברסון,או צלמים אחרים של התקופה, האסטתיקה של פרנק גסה, מלוכלכת, לא מוקפדת. פרנק עושה שימוש בתקלות שונות, כמו חשיפות יתר, חיתוכים גסים, ושאר תקלות שקורות בעת הצילום, ומשתמש בכל זה כדי לבחור רגע, שהופך לתמונה מושלמת, לשיטתו. רוברט פרנק מתמודד עם הבנאליות של הקיום האנושי, של הזמן החולף. הוא מצביע על עליבותו וזמניותו של האדם. הוא שואל שאלות קשות, ולא מספק תשובות.
    
    
    מעניין גם להשוות בין רוברט פרנק לוויליאם קלייןשניהם התחילו לצלם בשנות החמישים בארה"ב, שניהם הגיעו לאמריקה מבחוץ, קליין מפריז ופרנק משוויץ, שניהם זרים עם מבט חיצוני, שניהם מחבלים טכנית בצילום, טעויות ותקלות, חשיפות וחוסר פוקוס, ושניהם כמובן מאוד ביקורתיים כלפי החברה האמריקאית. הפריים של קליין עמוס, של פרנק  פחות,  פרנק מתקמד יותר ביחיד וקליין במסה החברתית עם פריימים צפופים ועמוסים, פרנק הרבה יותר אוטוביוגרפי מקליין, ושניהם בשלב מסויים עברו מצילום הסטילס לקולנוע.
    
    
    צילום: רוברט פרנק, the americans, דגל ארה"ב מכסה חלונות
    
    
    רוברט פרנק, מעלית , מיאמי, 1955
    
    
    צילום: רוברט פרנק, בחור משחק במכונת הימורים
    
    
    רוברט פרנק, the americans, שני בחורים נוהגים במשאית
    
    
    צילום: רוברט פרנק, the americans, אולפן טלוויזיה
    
    
    צילום: רוברט פרנק, מתוך the americans, גבר ואישה ברחוב
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים