דליה אמוץ


דליה-אמוץ

מילים – נילי ממן

" השדה מתרחק לאופק ואין מי שיעצור בעדו, להוציא את הריקנות. ה'ריק' הוא גם הפיתוי ללכת עד קצהו. הוא שואב, הוא מסקרן, הוא מותיר תקווה. אבל אין קצה ואין היכן להיסתר מפני האור המסנוור שבא ממנו לעיניים. זהו בקיצור הסיפור של "המראה הריק". על צילום הדברים-הבקושי-קיימים, שהעין לא טורחת עליהם יותר מכהרף-עין בעת הנסיעה המשטחת אותם עד היותם מקומות ריקים שחולפים על פניהם. בלי אקשן. בלי כלום. האור והשקט של האדמה. הכאב על האין בעיניים."    דליה אמוץ.

נולדה בשנת 1938 בקיבוץ גן שמואל. ונפטרה בשנת 1994.

אמוץ החלה להציג את עבודותיה בגיל 35, היא יצרה עד גיל 47. במהלך 12 שנים של יצירה, היא הפיקה שלוש סדרות גדולות עיקריות: האחת תצלומים של העיר ירושלים, שקבוצו באלבום "ירושלים בשחור לבן – קרע זכרון", לצד רשימות של איראל הירשפלד; סדרת צילומים שצולמה בגדה המערבית בשנות השבעים, אחרי מלחמת ששת בהימים, סדרה שהתבוננה במראות פלסטיניים כפריים, מנקודת מבט רומנטית' וסדרת השדות, שצילמה בשנות השמונים, שזו הסדרה שהפכה למה שמסמל את אמוץ, המבט שמאפיין אותה.

אמוץ יוצאת אל השדות הפתוחים ומישירה מבט אל השמש היוקדת, היא לא מנסה לעמעם את אורה, אלא מנהלת איתה סוג של קרב ראש בראש. השמש שחורכת את הנוף, מפרקת ומרכיבה אותו מחדש. צילומי הנוף שלה הושפעו מצלמי הנוף הרומנטיים, בציור ובצילום, שהנציחו את הנוף בהאדרה, הערצה, עוצמות הטבע מול האדם, אבל ההתבוננות של אמוץ מחזירה מלחמה שערה, היא מפסלת אותו מחדש, משתמשת בו לצרכיה, מתבוננת בו ברגישות רבה. הכפרים, הדרכים, הקוצים והעלים, צרובים ומסנוורים, שחורים כמו פחם, וגם "בורות של אור", כפי שקראה לזה המשוררת ליאת קפלן.

אמוץ צילמה במצלמת לינהוף כבדה ומסורבלת, שמחייבת שימוש בחצובה ובמדידת אור מדוייקת. בניגוד לצילום ש"תופס את הרגע", אמוץ התבוננה לעומק בנוף שמולה, היא הנציחה והקפיאה רגעים שהיו תוצאה של תהליך ארוך ומעמיק, שהחל בהתבוננות, דרך הצילום והמשיך בעבודה בחדר החושך.

"הצילום", לפי אמוץ, " מתבונן במציאות בעין עצלה", בצילומיה יש שאיפה לחפש משמעות מאחורי הדימוי, מתחת לנוף. כתמי האור שיוצרת אמוץ, ממציאים אלמנט חדש של כוחות טבע, כוח טבע שהוא תוצר של טכנולוגיות של עבודות הצלם. הצילומים של אמוץ אינם תיאור של מקום, אלא היווצרות של מקום חדש – הם צילומים שהולכים נגד הצילום; המראות אינם מזוהים, התאורה בעייתית, הצבעוניות לא נכונה, ומאידך הם בלב ליבם ההוויה של הצילום, כי הם מציעים לצופה משהו אחר, מקום אחר, תוך שימוש באפשרויות הטכניות, תוך מתיחת גבולות ה"טעות" והאפשרי.

דליה-אמוץ

דליה-אמוץ

דליה-אמוץ

דליה-אמוץ

דליה-אמוץ




הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • רוברט קאפה

    
    SPAIN-1936.-Death-of-a-loyalist-militiaman.
    
    
    "If your pictures aren't good enough, you aren't close enough" רוברט קאפה
    
    
    אולי צלם המלחמות המפורסם ביותר ever וממייסדי סוכנות מגנום. הגישה של קאפה שינתה את היסטוריית הפוטוז'ורנאליזם. הקירבה הפיזית לנושאי הצילום ביחד עם חיבור חזק לאנשים גרמו לצילומים שלו להיות בעלי השפעה עצומה. את השם רוברט קאפה המציא ביחד עמיתתו, גרדה טארו, צלמת מלחמות בזכות עצמה. טארו נהרגה ב – 1937 כשכיסתה את מלחמת האזרחים בספרד.
    
    
    לאנדרה פרידמן, aka רוברט קאפה, נולד ב – 1913 בבודפשט. יהודי. מספרים על קאפה הילד שסבל משיעמום ולכן התחבר לילדים הרעים של השכונה, כבר אז הוא חי על הקצה. אביו, מהמר כבד, הפליג בסיפורי אלף לילה ולילה, וקאפה קיבל ממנו את גנום הסיכון.  מאז ומעולם התעניין רוברט קאפה בעיתונות ואכן ב-1930 הוא הגיע לברלין כדי ללמוד עיתונות ומדעי המדינה, רק שבמהלך לימודיו הוריו ירדו מנכסיהם ולימודים יוק. קאפה החליט להיות צלם, הכי קרוב לעיתונות שאפשר מבחינתו. בברלין פגש את הצלמת Eva Besnyo שקישרה אותו ל – Otto Umbehrs ( מרצה לעיצוב בבאוהאוס ומנהל קרייאטיב במשרד פרסום Dephot ) שסידר לו עבודה בחדר החושך של Dephot.
    
    
    ב-1933 עזב קאפה לפריז בגלל עליית הנאצים לשלטון, שם חלק חדר חושך עם קרטיה ברסון ודיוויד סימור. קאפה התחיל את דרכו כצלם עיתונות בצילום בין 1936 ל-1939 נסע ביחד עם הצלמת גרדה טארו מספר פעמים לתעד את מלחמת האזרחים בספרד, שם צילם את הפריים המפורסם ביותר שלו – Death of a Loyalist Soldier. הצילומים מספרד הקנו לו תהילת עולם. ה – picture post ( שבועון בריטי מצולם, שיצא לאור בשנים 1938 – 1957. מחלוצי העיתונאות המצולמת.) הכתיר אותו לצלם המלחמות הטוב בעולם.
    
    
    ב-1938, עם תחילת מלחמת העולם השנייה עבר קאפה לארה"ב של אמריקה, קאפה היה צלם פרילנס של טיים ולייף. בין 1941-1946 שימש ככתב צבאי מטעם מגזין לייף כשהוא מצטרף לצבא ארה"ב. קאפה תיעד את פלישת בעלות הברית לחופי נורמנדי שבצרפת (ב-6 ביוני 1944 עד 30 ביונ י 1944), את הניצחונות בצפון אפריקה ואת כיבוש ברלין, לייפציג ונירנברג, שהייתה אחד ממעוזי השלטון הנאצי.
    
    
    ב-1947 ייסד רוברט קאפה , ביחד עם קרטיה ברסון, דיוויד סימור וג'ורג' רוג'ר את סוכנות הצילום מגנום , מגנום היא קואפרטיב צילום ששייכת לצלמים עצמם ומטרתה הייתה לאפשר לצלמים לשמור על זכויות היוצרים שלהם. מיכה ברעם שלנו חבר בסוכנות מגנום. בין 1948-1950 כיסה קאפה את מלחמת העצמאות שלנו וב-1954 כיסה את מלחמת הודו-סין עבור מגזין לייף ונהרג כשעלה על מוקש.
    
    
    DENMARK.-Copenhagen.-November-27th,-1932.-Leon-Trotsky-lecturing
    
    
    SPAIN.-Barcelona.-January-1939.-Running-for-shelter-during-the-air-raid-alarm
    
    
    SPAIN.-Montblanch,-near-Barcelona.-October-25th,-1938.-Bidding-farewell-to-the-International-Brigades,
    
    
    FRANCE.-Normandy.-June-6th,-1944.-US-troops-assault-Omaha-Beach-during-the-D-Day-landings.
    
    
    FRANCE.-Paris.-August-26th,-1944.-Crowd-on-the-pavement-after-snipers-in-buildings-overlooking-the-Place-de-l'Hotel-de-Ville-opened-fire-on-the-celebrations-after-the-liberation.
    
    
    BELGIUM.-Near-Bastogne.-December-23rd-26th,-1944.-A-US-soldier-with-a-German-prisoner-of-war-during-the-Battle-of-the-Bulge.
    
    
    Paris.-Crowds-fill-up-the-Champs-Elysees-on-the-26th-August-1944-to-celebrate-the-liberation-of-Paris
    
    
    ISRAEL.-Haifa.-1949-50.-Arriving-immigrants
    
    
    ISRAEL.-Tel-Aviv.-May-14th,-1948.-Founder-of-the-state-of-Israel,-David-Ben-Gurion-reads-the-proclamation-that-will-establish-Israel-as-an-independent-nation.
    
    
    NDOCHINA-(VIETNAM).-May,-1954.-Motorcyclists-and-woman-walking-on-the-road-from-Nam-Dinh-to-Thai-Binh.
    
    
    FRANCE.-Nice.-August-1949.-Henri-MATISSE-in-his-studio,
    
    
    FRANCE.-Golfe-Juan.-August-1948.-Pablo-Picasso-and-Fran-oise-Gilot.-In-the-background-the-painter's-nephew-Javier-Vilato.
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • קורס צילום ועריכת וידאו – YELLOW – סרט הגמר של אלון ניומן

    
    
    
    
    סרט הגמר של אלון ניומן אשר נעשה במסגרת קורס צילום ועריכת וידאו בהנחיית דותן גור, בימאי, צלם ועורך, מתמחה בסרטים קצרים, פרסומות וסרטי תדמית.
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • ניק נייט – מסטילס לוידאו

    
    Paint-Explosions,-Purple-on-Blue,-Another-Man,-20
    
    
    דותן גור
    
    
    "אני לא רוצה לשקף את השינוי החברתי בעולם, אני רוצה לגרום לו!" ניק נייט
    
    
    מתחילת שנות ה-80 ועד היום נמצא ניק נייט בטופ של צילום האופנה בעולם. מעבר להיותו אסתטיקן מהמעלה הראשונה, התבלט נייט בחדשנות הבלתי נדלית שלו ובשימושו בחידושים הטכנולוגיים האחרונים בעבודותיו, כמו למשל היותו הראשון שהשתמש ב-Ring flash  לצורך צילומה של הדוגמנית לינדה אוונג'ליסטה לשער של ווג הצרפתי ב-1993. הצילומים שלו מתפוצצים מרוב יופי, לא שגרתיים בעליל, כשההרגשה היא שנייט מחפש כל הזמן כיצד לאתגר את מדיום הסטילס ולמתוח את הגבולות שלו.
    
    
    

    סטילס

    ב1982, בתום לימודי הצילום שלו, פרסם נייט את ספר הצילום הראשון Skinheadsבו הוא מתעד את תרבות גלוחי הראש באנגליה. בסוף שנות ה-80 כבר צילם קטלוגים עבור מעצב האופנה היפני יוג'י יאממוטו (Yohji Yamamoto). היכולת של נייט ביצירת דימויים חדשניים יחד עם שילוב עז של צבעים הביאו לפריצתו ולכך שהפך לשם דבר. משם והלאה דרך כוכבו והוא זכה לעבוד עם מעצבי על רבים וטובים כמו כריסטיאן דיור, אלכסנדר מקווין, קאלווין קליין, לואיס ויטון, ואף לכך שאמנים כמו  דייויד בואי, ג'ורג' מייקל ועוד ביקשו שהוא יהיה זה שיצלם את עטיפת אלבומם.
    
    ניק-נייט
    
    
    ניק נייט, Blade-of-Light,-Alexander-McQueen,-2004
    
    
    Nick-Night-David-Bowie-Black-Tie-White-Noise
    
    
    

    from conception to completion

    פרוייקט מפורסם של נייט שממחיש את החדשנות ושאיפתו לשקיפות ואינטראקטיביות הוא האתר SHOWstudio. האתר מהווה פלטפורמה להצגת כל שלבי היצירה אותו עובר כל פרוייקט כשכל תהליך העבודה מרושת במצלמת וידאו המנציחה את כל התהליך, או כמו שנייט מנסח – from conception to completion. בכך מאפשר נייט לקהל גישה ישירה וחופשית לעשיה עצמה ולא רק לתוצר הסופי.

    וידאו

    אחת מהעבודות הראשונות והמפורסמות של נייט היא more beautiful woman. נייט התבקש ע"י מגזין ווג הבריטי לצלם את הנשים היפות ביותר של המאה העשרים ובחר בחירה חריגה – הוא ביקש מאלילות היופי לעמוד מול מצלמת וידאו למשך 2 דק', ובלי הנחיות. זאת אחת הפעמים הראשונות בהן נייט מצלם בוידאו. בראיון על העבודה מספר ניק שבהתחלה חשב על צילום סטילס בעירום, מתוך כוונה למצוא איזושהי צורה אשר הופכת את אותן נשים לנחשקות בעולם. לבסוף החליט לבחון את התוכן האינדיבידואלי של כל אחת מהנשים, וכך ניגשה כל אחת מדוגמניות העל  אל המצלמה, כשיש לה 2 דק' בהן היא יכולה לעשות מה שבא לה – לראשונה אותה דוגמנית יכולה לבטא את עצמה מבלי להיות מבויימת, בכך איפשר נייט לכל מודלית לצקת למעשה בעצמה את הפורטרט שלה בצורה אינסטינקטיבית. נייט טוען שלדעתו ככל שהצלם בעל יכולות טכניות גבוהות כך רואים אותו יותר מאשר את המצולם. הוא מספר שבספרו הראשון Skinheads הוא הכי התקרב למה שנקרא צילום ריאליסטי, ושבעבודה more beautiful woman, בגלל חוסר ידיעתו את מדיום הוידאו, הוא שוב נשק לכך.
    
    נייט טוען שלדעתו ככל שהצלם בעל יכולות טכניות גבוהות כך יותר רואים אותו מאשר את המצולם. הוא מספר שבספרו הראשון Skinheads הוא הכי התקרב למה שנקרא צילום ריאליסטי, ושבעבודה more beautiful woman, בגלל חוסר ידיעתו את מדיום הוידאו, הוא שוב נשק לכך.
    
    
    העניין של נייט בוידאו הלך וגבר – הוא עשה קליפים לאמנים כמו ביורק וקניה ווסט יחד עם סרטונים שונים למעצבי אופנה מהשורה הראשונה כמו טום פורד, איסי מיאקי ומארי קאטרנצו. יש בעבודות שלו חיפוש מתמיד אחר צורה חדשה, דרכי ביטוי חדשות.  אפשר להבין משהו על הוורסטיליות של נייט מצפייה בקליפ הקשוח והאפל לקניה ווסט – לעומת קליפ סטייל ftv שעשה לטום פורד בשיתוף ליידי גאגא.
    
    
    
    
    
    
    
    
    נייט מהווה חוליה בשרשרת של אמני סטילס רבים מהטופ ליג שהתרחבו לכיוון הוידאו. צלמי אופנה כמו טרי ריצ'רדסון, דיוויד לה-שאפל, או אפילו צלמים דוקומנטריים דוגמת חאבייר מנזנו המקסיקני.
    
    
    

    DSLR בשירות צילום וידאו

    בעידן שלנו התווסף כפתור למצלמות ה DSLR. לוחצים עליו ואותה מצלמת סטילס לפתע יכולה לצלם גם וידאו. זה מאפשר מעבר בצורה כביכול קלה אל עולם הוידאו, אבל אליה וקוץ בה – מצלמות אילו אמנם יכולות לייצר תמונה באיכות שלא הכרנו,  אך התפעול שלהן לא פשוט. יש להכיר את המגבלות שלהן בצורה מדוקדקת ולהבין איך נכון לתפעל אותן בתנועה, איך לא לאבד פוקוס (שכן החיישנים שלהן גדולים אפילו יותר מאלו של מצלמות קולנוע), איך לקבוע חשיפה נכונה, איך לשמור על עומק שדה רדוד ביום שמשי ועוד.. ומעבר לעניינים הטכניים, המטרה בסוף היא לייצר סרטון מוגמר – ואז נכנס גם שלב העריכה, שככל שמעמיקים בו מבינים יותר דברים לגביי איך לצלם, איך לייצר מגוון של חומרים, להפריד בין עיקר וטפל וכו'.
    
    ולסיום נקנח בעוד ציטוט שמשקף את הלך הרוח של נייט – "החלק שאני הכי מוקיר הוא המשימה הבאה, זה הרבה יותר מרגש לחשוב על דבר שעוד לא נעשה. אני לא נוהג להעריך עבודות קודמות שלי על פני אחרות, העבר הוא זיכרונות, אפשר להתרפק על הזיכרונות האלו אבל הם אף פעם לא מרגשים כמו המחשבה על העתיד".
    
    
    קורס צילום ועריכת וידאו  מתחיל בשישי ה-1.4 בהנחיית דותן גור, בימאי, צלם ועורך, מתמחה בסרטים קצרים, פרסומות וסרטי תדמית.
    
    
    

    מקורות

    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים