מסוקסיסימו


Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

בשנים האחרונות הזקן העבות נכנס חזק לאופנה, עם השנים, הזיפים המסוקסים גדלו לזקן שמכסה כל חלקה טובה בפנים. הזקן מסמל משהו פראי, חסר שליטה, קדמוני. בהשראת הטרנד צילם האמן הניו יורקי מינדו קיקנביציוס ( Mindo Cikanavicius ) את העבודה  Bubbleissimo, ובתרגום חופשי – הרבה בועות.

קיקנביציוס צילם גברים עם זקנים שעשויים מקצף של סבון רחצה. העבודה מצולמת בסטייל של קטלוג אופנה / פרסומת לקצף גילוח. המצולמים הם שחקנים ועל עיצוב הזקנים אחראי היידי פקדל, מאפר ומעצב שיער. מינדו נאלץ לצלם במהירות כיוון שהזקנים לא החזיקו מעמד יותר מדי זמן.

Bubbleissimo זו  פארודיה על גברים בעלי מודעות אופנתית ותרבותית, עם אובססיה לשיער הפנים שלהם, המגלם גבריות. מינדו בודק את מושג הגבריות בימינו. מושג סתמי אבסורדי וחולף לטעמו, ממש כמו בועות הסבון.

חוץ מלרדת על גברים מינדו קיקנביציוס מצלם פורטרטים ואופנה. הוא מושפע מקולנוע ומייצר צילומים שמורכבים מסצינות דרמטיות מפתיעות ומשעשעות. יש לו גם סתם פורטרטים קלאסיים נטולי פאנץ'. מינדו הוא גם חלק מהצמד פאן ומינדו. פאן היא המעצבת פאן סקהרט ( Fan Sakharet ), ביחד הם עושים צילום מיסחרי של לייף סטייל. העבודות שלהם צבעוניות ומשעשעות עד ילדותיות ( במובן הכי טוב של המילה ).

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

Bubbleissimo-Mindo-Cikanavicius

לאתר של מינדו

לאתר של מינדו ופאן



הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אבסטרקט

    
    Aaron-siskind-man-in-bad-1940
    
    
    אהרון סיסקינד (1903-1981) נולד בניו יורק, בנם של מהגרים יהודים מרוסיה. חמישי מתוך שישה ילדים. סיסקינד הושפע מהציור המופשט אקספרסיוניסטי ובמהלך השנים עבר מצילום תיעודי חברתי לצילום מופשט. במקצועו היה מורה לאנגלית, 21 שנים לימד סיסקינד במערכת החינוך הציבורי בניו יורק. אהבותיו הראשונות היו מוזיקה ושירה. לפני נסיעתו לירח הדבש קיבל מצלמה, כמתנת פרידה, כך הגיע  לצילום.
    
    
    

    מתחיל כצלם תיעודי

    סיסקינד החל את דרכו כצלם תיעודי. בשנות ה – 30 הוא היה חלק מה – Photo league. קבוצת צלמים אשר פעלה בשנות המשבר הכלכלי בארה"ב.  צלמי הקבוצה תיעדו את החיים בשכונות העוני בניו יורק. Harlem Document הוא התיעוד המשמעותי של אהרון סיסקינד. עם השנים התעניין סיסקינד בתיעוד הארכיטקטוני של השכונות, ופחות בחיי התושבים.
    
    אהרון-סיסקינד-harlem-document, 1940
    
    
    אהרון-סיסקינד-harlem-document
    
    
    אהרון-סיסקינד-harlem-document
    
    
    

    Harlem-Nightclub-Stripper-II,-from-the-Photo-League-Feature-Group-project-Harlem-Document

    
    

    צילום מופשט

    בתחילת שנות הארבעים זונח אהרון סיסקינד את הצילום התיעודי ועובר לצילום המופשט. זה קורה גם בגלל קשרים חדשים שיש לו עם ציירים מהזרם האקספרסיוניסטי המופשט – פרנץ קליין, מארק רות'קו, בארט ניומן ואדולף גוטליב. סיסקינד גם מתחיל להציג בגלריה של צ'ארלס אגן, גלריה שהתמחתה באקספרסיוניזם מופשט.
    
    סיסקינד היה מראשוני הצלמים ששילבו את הצילום הישיר (  straight photography ) עם מופשט. הוא פועל במישור השטוח של התמונה, הדו מימדי. הוא משתמש בתצלומי תקריב ומדגיש  קו, מירקם ומיקצב על פני הקשר (קונטקסט) ותוכן. בקיצור הוא חזק בהזרה ( מלשון זר ).
    
    
    Jalapa-15-1974,-from-the-series-Homage-to-Franz-Kline
    
    
    Untitled-1961-Franz-kline
    
    
    צילום מופשט של אהרון-סיסקינד-1952
    
    
    צילום-מופשט-אהרון-סיסקינד
    
    
    

    אהרון והארי

    ב – 1951 מזמין הצלם הארי קלאהאן את סיסקינד להצטרף לסגל האקדמי של ה –  Institute of Design בשיקגו. עשר שנים אחרי עוזב קלאהאן את המכון וסיסקינד מקבל אכבר מינוי – ראש המחלקה לצילום. תשוקתו של סיסקינד לדו מימד ולצילומי ארכיטקטורה רק גדלה ובין 1952-1953 מצלמים תלמידיו את המבנים של צמד האדריכלים לואיס סאליבן ודנקמר אדלר ( Dankmar Adler and Louis Sullivan ) שהיו מאבות המודרניזם באדריכלות, סאליבן הוא זה  שהגה את רעיון  גורדי השחקים.
    
    צילום-של-אהרון-סיסקינד-ללואיס-סאליבן
    
    
    בניין-האודיטורים-בשיקגו-צילום-של-ריצ'ארד-ניקל-ללואיס-סאליבן
    
    
    

    עונג אימה וריחוף

    אולי בגלל שאהב מקומות הומי אדם עם פעילויות ספונטניות של אודינרי פיפל,  צילם אהרון סיסקינד בחוף הים של שיקגו את הסדרה Pleasures and Terrors of Levitation ( עונג ואימה בריחוף ). צילומים של נערים קופצים למים בחוף הים בשיקגו. סיסקינד נמשך לנועזות ולספונטניות של הנערים, גמו גם לאתלטיות שלהם. הנערים הקופצים מצולמים על רקע  של שמיים לבנים נטולי קונטקסט כאשר לא ברור אם הנערים נופלים לתהום הנשיה או מרחפים בסבבה באוויר.
    
    ב – 1971 סיסקינד נענה להזמנה נוספת של קלאהאן ועובר ללמד ב – Rhode Island School of Design, חמש שנים אחרכך הוא פורש מהוראה. סיסקינד נפטר ב – 1991, בגיל 87. בפרובידנס, רוד איילנד.
    
    
    קופץ-למים-צילום-אהרון-סיסקינד
    
    
    Pleasures-and-Terrors-of-Levitation-#-37”-(1953)
    
    
    

    אהרון סיסקינד – מקורות

    מאמר על סיסקינד באתר של המחלקה לצילום באוניברסיטת קולומביה
    
    צילומים של סיסקינד ב – אמריקן ארט
    
    
    מאמר על קבוצת הצלמים אמריקן ליג פוטו
    
    
    צילומי ארכיטקטורה של סיסקינד ותלמידיו
    
    
    Pleasures and Terrors of Levitation
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • פאני וסטלה

    
    Ernest-Boulton,-left,-as-Stella,-and-as-himself,-right
    
    
    ספר של ניל מק'קנה, חוקר וביוגרף של הומוסקסולאים בריטיים, שיצא בשנת 2014, מציג את סיפור חייהם/ן של שני גברים טרנסווסטיטים של המאה ה-19 בלונדון, פרדריק פארק וארנסט בולטון, הנודעים בקרב חבריהם כפאני וסטלה.
    
    
    פאני וסטלה נהגו להתלבש במיטב האופנה הנשית של זמנם, לבלות עם קומץ חברים דומים, להופיע בכל האירועים החברתיים הלונדונים הכי נועזים, ולשתות יותר מדי. למרות זאת, חייהן כנראה היו חיים קשים ועניים בכיסוי/חיפוי של שמחה ובילוי. הן עסקו לא מעט בזנות למחייתן, והופיעו בערבי בידור תאיטרליים פרטיים.
    
    
    סטלה ופאני פרצו לתודעה הפומבית של לונדון בשנת 1870 כאשר נעצרו על ידי המשטרה ביציאתן מתאיטרון ה"סטרנד", שם קוממו את קהל התיאטרון בהתנהגות המינית מופרזת הנראת לעין ממושביהן הפרטיים. באותה תקופה העיר לונדון היתה אחוזת התקפי מוסר נגד הומוסקסואליות. לאחר כליאה של 4 חודשים, סטלה ופאני זוכו במשפט בעיקר כי הואשמו בהופעה בדראג ולא בקיום יחסים אסורים. גם עדותה הנאיווית והטבעית של אמא של סטלה, שקבלה בהדחקה/הכחשה אוהבת את נטיות בנה/בתה וספרה בגאווה על הקשר הקצר של בנה/בתה עם אציל בריטי, תרמה רבות לזכייתן.
    
    
    לאחר המשפט פרדריק פראק (פאני) עזב לאחיו בארה"ב, וארנסט בולטון נשאר באנגליה והתפרנס מהופעות דראג נודדות.
    
    
    בספר מק'קנה מנצל את כל החומר ההיסטורי, צילומים, דו"חות בתי המשפט ומכתבים אישיים, לספר את הביוגרפיות העצובות/עליזות של סטלה ופאני. לסיפור דמיון מחריד לסיפוריהם של גברים רבים שרצו להיות נשים במשך הזמן עד לימינו אלה.
    
    
    הספר מעוטר בצילומים נדירים שעד עכשיו נחו לרווחתם בארכיונים מאובקים פרטיים וציבוריים. אחד הצלמים, פרדריק ספלדינג, היה הצלם הרשמי של מחוז אסקס, ושני צלמים אחים, נפוליאון ואוליבר סרוני, היו צלמי פורטרטים מסחריים. נפוליאון עבד בעיקר בארה"ב, ואוליבר בליידס.
    
    
    הצילומים כולם צולמו בטכניקת הדאגרוטיפ, שהיה ה-דבר ה-חדיש באמצע שנות ה-1800.
    
    
    
    
    
    Fanny-resting-on-the-shoulder-of-Lord-Arthur-Pelham-Clinton,-son-of-the-Duke-of-Newcastle,-at-one-time-the-lover-of-Stella,-sitting-on-floor
    
    
    Fanny,-right,-and-Stella,-left
    
    
    Frederic
    
    
    Frederick-Park---pictured-as-Fanny
    
    
    Stella-and-Fanny,-top-right-with-croquet-sticks,-loved-dressing-up-in-resplendent-women's-clothes-and-going-out-in-London-society-in-the-19th-century
    
    
    Stella,-left,-and-Fanny,-right
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים