הבלוג של צילום בעם הלכה התמימות

מילים ולחן – נילי ממן

בסדרה "בנות" תיעדה הצלמת השוודית מרגרט דה-לנגה את שתי בנותיה לאורך עונות הקיץ של ילדותן, את הפרויקט צילמה בין השנים 1993-2003, אך התמונות פורסמו רק בשנת 2005, אחרי שהילדות גדלו והיו בוגרות מספיק כדי לתת את האישור לפרסום התמונות.

דה-לנגה תופסת רגעים של חופש, של ימים ללא דאגות, של משחק בגינה ושל טיולי טבע בנחל המקומי. היא מצלמת את בנותיה ברגעים של עצלות או בהיה, בזמן שבין היום והלילה, בין ילדות לבגרות, חוקרות, מגלות ומתנסות באותן הרפתקאות קטנות, שמהוות חלק מתהליך ההתבגרות.

מרגרט מצלמת בשחור-לבן ובקונטרס גבוה, עם גרעיניות רבה. הילדות מתמזגות עם הטבע שסובב אותן, הבוץ והעשב נדבקים להן לברכיים, כשהן לבושות בברדס העשוי מעור של חיה הן הופכות בן רגע ליצורים מתוך סיפורי הפולקלור הסקנדינבי, יצורים יפים אך יחד עם זה מרושעים. בצילומיה של דה-לנגה שוררת אוירה קסומה אבל גם אוירה של מתח, של סכנה ושל חרדה.

עקבותיה של סאלי מאן, הצלמת האמריקאית, ניכרים מאוד בעבודותיה של מרגרט דה-לנגה. העיסוק באובדן התמימות, בשבריריות של עולם הילדות, שבו הגבול בין התמימות ובין הרוע, שמחכה מעבר לפינה, הוא תמיד דק ופרוץ. ילדות שאנחנו נזכרים בה בערגה, עולם שבו נדמה שהכל אפשרי, ורק נקודת המבט שלנו כמבוגרים, מבהירה לנו גם עד כמה הוא שביר ופגיע.

ב-2007 זכתה בפרס לייקה, על הסיפור שהיא מספרת, על הקשר שבין האדם לסביבה שלו ושיקוף רעיון האנושיות בחברה. התמונות של דה-לנגה משקפות חלל פסיכולוגי, שמציג גם ברגעי הקסם, את הקצוות האפלים.