קורס צילום – יצירת תמונה דיגיטלית.


אם נפשט את פעולת המחשב נוכל להגיד שיש לו שתי מצבי פעולה: פועל (יש זרם חשמלי) או לא פועל (אין זרם חשמלי). בעולם המחשוב הוצמדו לשתי הפעולות הללו ערך מספרי, 1 ו 0. כל אחד מהם מתאר מצב שונה של פעולה. על ידי שילוב של סדרות מספרים גדולות מאוד אנו מסוגלים ליצור תיאור של פעולות מורכבות יותר.זהו הבסיס לעולם הדיגיטלי. ייצוג של מצבים מורכבים על ידי שימוש בשני אלמנטים פשוטים,0 ו-1, אפשר לכנות זאת גם כביט אחד של מידע. גם התמונה שאנו מקבלים מהמצלמה למעשה בנויה מסדרות של 1 ו 0 אשר ביחד יוצרים תיאור של בהירות וצבע או בקיצור תמונה.

אז כיצד כל אותן ספרות מתחברות לתמונה?

תמונות אשר מוצגות במחשב בנויות מרשת של ריבועים קטנים, ייצוג תמונה בצורה כזו, נקרא ביטמאפ (BITMAP) כל ריבוע קטן מייצג פיקסל בחיישן המצלמה. ערך נוסף שיש להתחשב בו הוא עומק צבע (COLOR DEPTH), עומק הצבע נקבע על ידי כמות הביטים שהמצלמה מסוגלת לדגום בו את התמונה. הביט מייצג את כמות המידע הבסיסית של העולם הדיגיטאלי וכפי שכבר הצגנו בתחילה הבסיס הוא 1 או 0. במקרה שלנו אנו רוצים להציג רמות שונות של בהירויות ולכן הבסיס שלנו יהיה שחור או לבן.

דוגמא לתמונה שמורכת מ 9 פיקסלים (רשת של 3X3 ) המציגה מידע בביט אחד כל פיקסל יכולי להיות או שחור או לבן.מידע בביט אחד לא מאפשר לנו הרבה אופציות ולכן רוב החומר הצילומי שאנו עושים בו שימוש מגיע או ב-8 ביט לפיקסל או ב-16 ביט לפיקסל.

תרשים של ביטמאפ

ניתן דוגמא מהעולם המוכר לנו: קובץ JPEG, שהינו אחד מהפורמטים הנפוצים ביותר בעולם הצילום, הוא בעל עומק צבע של 8 ביט. כבר ביססנו שכל ביט מסוגל לתאר שני מצבים ולכן כל פיקסל בקובץ ה JPEG מסוגל לתאר, 2 ( כמות המצבים שביט מתאר ) בחזקת 8 -( כמות הביטים שקובץ JPEG מכיל לכול פיקסל ), כלומר, 256 גוונים שונים לכל ערוץ צבע. העין האנושית מסוגלת להבחין במליוני גוונים שונים ולכן יש צורך במערכות איכותיות יותר ובעומק צבע גדול יותר למשל קבצי TIFF המשמשים לייסומים מקצועים יותר מסוגלים להכיל עד 16 ביטים לכל פיקסל כלומר 2 בחזקת 16 או 65,536 גוונים שונים לכל ערוץ צבע.

יש לזכור שמכיוון שאנו עוסקים בתמונות צבעוניות כל פיקסל מורכב ממידע בשלושת ערוצי הצבע (כחול,אדום וירוק). קובץ שעומק הצבע שלו הוא 8 ביט מסוגל להציג 256 גוונים שונים לכול ערוץ, או בסך הכול 2563=16,777,216 צבעים שונים אותם ניתן לייצג.

קליטת אור על ידי החיישן והמרתו למידע דיגיטלי

תהליך קליטת אור על ידי החיישן

ממיר אנלוגי דיגיטלי

קולט את המידע שנשלח מן החיישן,הדיגיטלי מידע זה הוא מידע אנלוגי רציף. הממיר הופך אותו למידע דיגיטאלי. עומק הדגימה או עומק הצבע (BIT DEPTH) קובע כמה רמות שונות של בהירות מסוגלת המצלמה לייצג. מצלמות SLR דיגיטליות מודרניות דוגמות ב-12 או 14 ביט, מה שנותן לנו בין 4096 ל-16384 רמות בהירות תאורתיות שונות בכל ערוץ צבע.מצלמות יותר פשוטות יכולת לדגום ב-10 ביט ופחות. ככל שהמצלמה שלנו מסוגלת לדגום ביותר ביטים נוכל לקבל מגוון גדול יותר של גוונים שונים.

מעבד תמונה

המעבד מקבל את האות הדיגיטלי מהממיר ומפעיל עליו פעולות שונות כמו אינטרפוליצה של צבע. חיישן בעל מערך באייר דוגם רק צבע אחד (אדום,כחול או ירוק) בכל פיקסל. יש צורך להשלים את המידע לכול שאר ערוצי הצבע, תהליך זה נקרא גם DEMOSAICING. על ידי שימש באלגורמיתים, משלימים את המידע בכל ערוצי הצבע.

קבצי raw

יש לציין שקבצים שנשמרים כקבצי RAW כלומר, קבצים שנשמר בהם המידע המקורי שיוצא מן הממיר, קבצים אלו לא עוברים את תהליך השלמת הצבע או קביעת הקונטרסט ולכן הם גם קטנים יותר מקובץ מקביל לא מכווץ. למשל, קובץ RAW ממצלמה בעלת 12 מגה פיקסל יהיה בערך שליש מהמשקל של קובץ TIFF מאותה מצלמה.

קובץ RAW יעבור גם את התהליכים הללו אבל במקום במצלמה, תהליך זה יקרה בתוכנה במחשב לאחר הצילום. קבצים שנשמרים בפורמט TIFF או JPEG עוברים את העיבוד במצלמה, הקונטרסט הבהירות והצבע נקבעים במצלמה.

שמירה לכרטיס הזכרון

הדרך הנפוצה ביותר לשמירת התמונות היא שמירה לכרטיס זכרון. הפורמטים הנפוצים ביותר הם קומפקט פלאש (CF) נפוץ בעיקר במצלמות מקצועיות וחצי מקצועיות, SD נפוצים מאוד במצלמות מכול הסוגים ונחשב לפורמט הנפוץ ביותר כיום. פורמטים נוספים: MEMOREY STICK ו XD נמצאים בשימוש במספר מועט של יצרניות.



הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • כתיבת תגובה

    אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים