סול לייטר – Saul Leiter

למרות שאביו ממש רצה שבנו יגדל ויהיה לרב ועדיף קל"ב, סול לייטר בחר במסלול אחר. לייטר שנולד בפיטסבורג (1923-2013) החליט בגיל 23 ללמוד ציור בניו יורק ושום דבר לא יעצור אותו. בניו יורק הכיר לייטר את ריצ'רד פוסט-דארט, צייר מופשט אקספרסיוניסטי, שהכניס אותו לעולם הצילום.

לייטר התחיל לחקור עם מצלמה את ניו יורק, הבית החדש שלו, בתחילה בשחור לבן אבל מהר מאוד עבר לצבע, כל זה היה בתחילת שנות החמישים, שכל המדיום שכשך בעמוקים של שחור לבן ובכאוס החברתי עירוני בארה"ב, לייטר חיפש אסתטיקה אלטרנטיבית. מצויד בעדשת זום דחס לייטר את רחובות ניו יורק לפריים אחד צבעוני ומופשט.

אדוארד סטייכן בכבודו ובעצמו שם לב לאקספרימנטים הצבעוניים של הצעיר מפיטסבורג והכניס עבודות שלו לתערוכה במומה “Experimental Photography in Color.” לייטר לא הפסיק לחקור את הצילום הצבעוני והמופשט, גם כשהפך להיות צלם אופנה מצליח. את שקופיות הקודאק כרום של ניו יורק איפסן בקלסר נגטיבים.

בשנות התשעים הציג סול לייטר בגלריית הווארד גרינברג ( הנחשבת ) בניו יורק אבל עדיין לא פרץ לשום תודעה, הסטודיו לצילום אופנה כבר מזמן סגר את שעריו והמצב הכללי לא היה טוב במיוחד. ב-2006 יצא הספר In Living Color” ומאז הקארמה שלו השתנתה במאה שמונים מעלות – תערוכות, ספרים, עבודות באוספים קבועים במוזיאונים נחשבים, הוא גם הגיבור בסרט הדוקומנטרי מ-2012 של תומס ליץ' – “In No Great Hurry: 13 Lessons in Life with Saul Leiter”.  כיום הוא נחשב לפיוניר בצילום הצבעוני ולאחד הצלמים החשובים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה.

הפוסטים הבאים:

האגם הגווע של האשם שאקרי »