
הפנתרים השחורים
הפנתרים השחורים, למי שלא יודע, הייתה תנועת מחאה שהוקמה ב – 1971 ע"י צעירים משכונת מוסררה בירושלים.. הם יצאו נגד קיפוח עדות המזרח והתעלמות הממסד מבעיות חברתיות קשות – מצוקת העוני, פערים כלכליים בין שכבות האוכלוסיה ואפליה על רקע עדתי. נשמע מוכר?. ראובן אברג'יל לא היה לבד, שותפיו לפנתרים היו צ'רלי ביטון , סעדיה מרציאנו, כוכבי שמש רפי מרציאנו, אלי אביכזר, רוני הורביץ, מאיר לוי, כוכבי שמשו ודוד לוי. שיאה של המחאה התרחשה בהפגנה סוערת ב – 18 במאי 1971. אלפי מפגינים התאספו בכיכר ציון. 20 פצועים, שוטרים ומפגינים, 74 עצורים (מפגינים). אחרי ההפגנה הוקמה וועדה לענייני קיפוח שהתפיידה עם פרוץ מלחמת יום כיפור. נשמע מוכר?. הוועדה, דרך אגב, אכן קבעה שהמילה קיפוח מתחילה ב – ק', וכן, יש קיפוח של שכבות שלמות באוכלוסייה.פוגשים את ראובן אברג'יל
כיכר ספרא ירושלים, תשע בבוקר. ראובן אברג'יל הוא תפוח אדמה לוהט עיניים בורקות מהתרגשות, ושפת גוף של מנחם בגין נואם בכיכר, הוא מדבר כאילו הכול קרה אתמול. הכעס עוד קיים, סיפורים מסמרי שיער, ראובן מוביל אותנו בין הסמטאות של שכונת מוסררה אנחנו בשנות השבעים, מכירים דרכו את התקופה ההיא, את הפנתרים השחורים, מקשיבים לסיפורים ולא מאמינים.מצלמים בעיר העתיקה
יוסי אומר שהוא חייב קפה, ואם קפה אז למה לא העיר העתיקה, זה הרי שני מטר ממוסררה. הולכים לעיר העתיקה, ועכשיו זה סרט חדש. איכשהו נכנסנו לעיר העתיקה שכולם יוצאים, מהמסגדים, לא עידכנו אותנו. אנחנו הולכים בסמטאות ומולנו נוהרים אלפי מתפללים, כמה דקות להתעשת ולהבין שחוויה כזאת כנראה לא תחזור, מזל שלכל אחד מאיתנו הייתה מצלמה. אחרי הכול מדובר בקורס צילום.










הפוסטים הבאים: