פיטר ואן אגטמאל – Peter Van Agtmael

Peter Van Agtmael

"Photographs are monuments" פיטר ואן אגטמאל

פיטר ואן אגטמאל (נ.1981, וושינגטון די.סי) הוא צלם של סוכנות מגנום. אסון התאומים שקרה במהלך לימודי ההיסטוריה שלו בייל השאיר בו חותם רציני ומיד אחרי שסיים נכנס חזק לעניינים. במשך עשר שנים תיעד את עלילות ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, ואפילו אלינו הגיע כדי לנסות להבין את העניין שיש לנו עם הפלשתינאים, ולהפך.

מתעד את הנוף הפוליטי בארה"ב

בעשור האחרון עוקב ואן אגטמאל אחרי השתנות הנוף הפוליטי בארה"ב – התחזקות השוליים הימניים ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיא – בדגש על סוגיות של צדק חברתי. הוא הספיק לבדוק את מצבן החברתי והכלכלי הדועך של עיירות פחם באילינוי, ניסה להבין איך נראים החיים במתקן הכליאה השנוי במחלוקת גואנטנמו (עצירים ביטחוניים), הציץ לעולמם הסודי של חברי ה-KKK, הארגון שנמצא בתהליכי מודרניזציה וכניסה לקונצנזוס, ואפילו סיקר את תחרות מלכות היופי לנשים לוחמות. גם שם לא חסרים קונפליקטים.

Baghdad 2006

IRAQ. Mosul. 2006

Wisconsin 2008

Disco Night Sept 11. New York 2010

Iraq. Baghdad. 2010. Two soldiers wrestling at FOB Falcon.

מתוך הסדרה buzzing at the sill

2017. Wall decorations at the U.S. military installation in Guantanamo Bay

2017 .Ms. Veteran America pageant in Washington DC

Louisville, Kentucky. 2015

2015. The wedding of two members of the KKK in a barn in rural Tennessee

מתוך הסדרה buzzing at the sill

Brooklyn, New York. March 18th, 2020. New York in the time of COVID-19 (Corona

קישורים

לאתר של פיטר ואן אגטמאל

פיטר ואן אגטמאל במגנום

הפוסטים הבאים:

האגם הגווע של האשם שאקרי »

סול לייטר – Saul Leiter »

2 מטר (וקצת) »

מרי אלן מארק – Mary Ellen Mark

מרי אלן מארק 1940-1995

מארי אלן מארק שנולדה ממש היום (20.3.1940 – 25.5 2015) בפילדלפיה נחשבת לאחת מהדמויות המובילות והמשפיעות בצילום הדוקומנטרי. מארק תמיד התעניינה בשוליים של השוליים החברתיים ומשנת 1965 ועד למותה ב-2015 התייצבה תמיד בחזית הצילום הדוקומנטרי הקלאסי, תוך כדי שהיא מתעדת מגוון רחב של נושאים קשוחים וקשים לעיכול – בני נוער חסרי בית בסיאטל, חולי נפש במוסד באורגון, בתי בושת בבומביי ואת המיסיון של מדר תרזה בכלכותה, התנועה לשחרור האשה/נגד מלחמת ויhטנאם, ועוד ועוד… מארק ידועה ביחסיה הקרובים עם המצולמים שלה, בסגנון הצילום האינטימי, בצילומים אנושיים ומלאי חמלה ובכישרון הנפלא לספר סיפור.

הכרות עם מצולמים

ההכרות שמרי אלן מארק הצליחה לייצר עם המצולמים שלה אפשרה לה לצלם מהעמדה הכי קרובה שאפשר, כאילו הייתה אחת מהם. היא הצליחה להעביר את עולמם החיצוני ולחשוף את עולמם הפנימי. היא גם הקפידה לשמור אתם על קשר שנים אחרי שתיעדה אותם. בספרה האחרון מ-2015 "Tiny: Streetwise Revisited", חוזרת מארק לדמות הראשית מהספר "Streetwise" – עבודה תיעודית שצילמה בתחילת שנות השמונים של בני נוער חסרי בית מסיאטל. "Streetwise" יצא לאקרנים בפורמט של סרט תיעודי ב-1984. מרטין בל (בעלה) ומרי אלן מארק (אשתו) אחראים למיזם הזה.

"I don’t want to feel that I’m missing out on experiencing as much as I can. For me, experiencing is knowing people all over the world and being able to photograph.” מרי אלן מארק.

מארק נפטרה ממחלה ב- 25 במאי 2015 במנהטן, בת 75.

Seattle, Washington, 1983

Rat and Mike with a gun, Seattle, Washington, 1983

Seattle, Washington 1983

Dewayne. Seattle, Washington, July 1984

Hippopotamus and Performer, Great Raymon Circus, Madras, India, 1989

Twin Brothers Tulsi and Basant.Famous Circus, Calcutta, 1989

Amanda and Her Cousin Amy Valdese, North Carolina, 1990

Tiny. Seattle, Washington, 1983

Tiny Pregnant with Daylon., Seattle, Washington, 1985

Tiny with Mikka smoking in bed, 1999

Tiny with her dogs Bean and Khloe, 2014

הפוסטים הבאים:

סול לייטר – Saul Leiter »

2 מטר (וקצת) »

פיטר ואן אגטמאל – Peter Van Agtmael »

Benoit Paille – בדרכים עם פילטר צבעוני

הצלם Benoit Paille, נווד ואנרכיסט

בנואה פייל (Benoit Paille) הוא צלם-נווד-אנרכיסט קנדי-צרפתי. הוא חי ויוצר במשאית מהניינטיז, שהוא הסב לבית-נייד סופר-מגניב עם רצפה מחוממת ועמדת צילום על הגג, ועובר ממקום למקום, כשמובילים אותו הסקרנות האינסופית שלו ותנאי מזג האוויר.

מאז יצא לדרכים בשנת 2013 בקמפר-טויוטה, אופי העבודה שלו הרבה יותר זורם, ספונטני ואסוציאטיבי, כמו סגנון החיים שלו. "סגנון החיים הזה מעניק לי חופש, מוביליות ובעיקר מאפשר לי להעביר את הלילה במקומות לא שגרתיים, חניונים מפוקפקים, פארקים תעשייתיים, מקומות רדופים…"

פיאל משתמש במצלמה קומפקטית עם פלאש ובכרטיסי ג'ל צבעוניים ומצלם את האנשים שהוא פוגש, מקומות, גדרות, עמודים (הרבה עמודים) והרבה טבע ורוח דרכים. ועל כל אלה הוא מזריק הבזקים של צבעי ניאון, כחול, ירוק וורוד פסיכדליים, והופך את סביבתו לזירת-נוף סוריאליסטית.

פיאל מדבר על שחרור מהכבלים של השיפוט העצמי שלנו, של הגבלות ושל נורמות חברתיות. אומר ועושה. מלבד הפילטרים הצבעוניים, הוא משתמש בחשיפת יתר, ברסיסי מים, בנתזי בירה ובעשן, כדי להגיע לאפקט הרצוי, או לגלות אחד כזה בדרך.