Jump to Content Jump to footer

השפה הצילומית תל אביב
מאי 2024

מציגים/ות:
תמי ורדי | נעה טאוב | מרינה לרנר
אופיר מילר | דבי עברי | דובי שטינמץ


מנחה:
דיוי בראל

דיפטיך של אישה עם משפקיים וברקע מפה חד פעמית
© תמי ורדי

תמי ורדי – האישה הטובה
תמי ורדי משתמשת בארגז הכלים של עקרת הבית כדי לייצר סדרה של פורטרטים אישיים. דרך הכלאה של אובייקטים מעולמות שונים, ובאופן גרוטסקי והומוריסטי, היא עוסקת בביתיות, בנשיות ובאמהות.

תמונה של אדם שרואים רק שני רבעים ממנה
© נעה טאוב

נעה טאוב – הבטחה קצרה
כשהיתה נעה טאוב בת 3, יצא אביה לעבודה ולא חזר. בגיל 20 איבדה את אחיה.
הפרויקט של טאוב משוטט בין שלושת הבתים שעיצבו את ילדותה – בית הוריה, בית סבתא אטה ובית סבתא חיה. בשלושתם הם ניסו לכסות חורים ולמלא את הבור הפעור.

דיפטיך מראות של טוסטוסים
© מרינה לרנר

מרינה לרנר – טוסטוסים
מראות של אופנועים – מזדקרות כמו שתי עיניים פריסקופיות משני צדיו, ניצבות בזווית אקראית ומשקפות פיסת רחוב. מרינה לרנר מתבוננת במרחב העירוני דרכן.
היא מצלמת את המראה כמסגרת בתוך מסגרת הפריים, ובכך מייצרת עומק ומורכבות בקומפוזיציה, ומספקת הצצה למה שנמצא מאחורי הגב – מבנים, טקסטורות, פינות רחוב ועוד.

דיפטיך של רגליים שיוצאות מתוך המים
© אופיר מילר

אופיר מילר – אדמה
אופיר מילר מפגישה את הגוף הנשי עם הטבע – אדמה, מים, סלע. בעבודה אישית ואינטואיטיבית, היא יוצרת מעין פורטרט עצמי שנע במנעד של תחושות ומצבי צבירה מנטליים.

ברווז צהוב יושב על דשבורד של אוטו וצופה על מפגינים שעומדים על גשר
© דבי עברי

דבי עברי – הווארד
"התחלתי לצלם מהאוטו בטלפון הנייד, כשהדיבורית משמשת חצובה. ברווז הפלסטיק הצהוב, שיושב קבוע על הדשבורד, השתרבב לצילומים. בתמונות הוא נראה משתומם על המראות, ומנסה להבין את ההתרחשויות. קראתי לו הווארד, על שם כוכב הסרט הווארד הברווז, שנשאב בטעות לכדור הארץ מפלנטה של ברווזים תבוניים, ובמהלך הסרט מנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן".

© דובי שטינמץ

דובי שטינמץ – בין שני בתים
800 מטר מפרידים בין ביתו הישן של דובי שטינמץ לדירתו החדשה בגבעתיים. את המרחק הזה עשה שטינמץ אינספור פעמים. בפרויקט הזה הוא מותח את הקו בין הבית הישן לדירה החדשה, דרך המרחב העירוני המתפורר. ההתרגשות לקראת הדירה החדשה, התחלפה בכעס, חוסר אונים ומיאוס. את המפתח לדירתו החדשה קיבל באיחור של 4 שנים.