Jump to Content Jump to footer

השפה הצילומית ירושלים
העולם בכף ידך

שישה עולמות שונים נפגשים בתערוכה זו שבה הצלמים/ות המציגים/ות פונים/ות מהקונקרטי למופשט, בדרכים שונות ומפתיעות. הגילוי של עולם הצילום הנפרש בפני מי שלומדים לדבר את שפתו מלווה בקסם של המדיום הזה, שלנצח יעצור רגע אחד, יפריד אותו מהמציאות ובכך יבראו לו חיים חדשים.

בהשתתפות:
אור אלמוג, רפאל גולדברג רוזן, יעל דינר,
יצחק טוכמן, אמיר קדרי ותמר קורנהנדלר

מנחה ואוצרת: עינת עריף גלנטי

הפתיחה: יום שלישי, 31/5 ב-19:00
המיקום: הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים

מהפרויקט של אור אלמוג

אור אלמוג משחקת עם המציאות ועם התפישה שלנו ביחס אליה, היא מתבוננת בעולם דרך כדור זכוכית, שהופך ומעוות את המציאות, בדומה לכדור ה בדולח המסתורי שנגלים בו סיפורים חדשים ביחס לחיים סביבו. הצילום של אור עובר דרך תווך שנוסף למצלמה, לעדשה, לעין ולמחשבה ומאפשר לנו לראות את המובן מאליו בדרך מפתיעה.

 

השפה הצילומית ירושלים

רפאל גולדברג רוזן יוצא לחפש את הדימויים שלו במבנים בירושלים ה נמצאים בשלבי בניה. חלק מהבתים נתקעו במצב ביניים זה שנים ארוכות. בסדרת התצלומים שלו "תלוי" בוחן רפאל את הצורות באופן מודרניסטי; בדיקת הקווים, החומרים, המפגש ים בין קו אחד למשנהו. ברגע הראשון נדמה שאופן המבט הוא אובייקטיבי למדי, אך אין זה רק כך. הק ומפוזיציות בתצלומיו של רפאל מובילות את המבט שלנו החוצה, לעבר מקום אחר שלעיתים נגלה לנו ולעיתים הוא רק מושא כמיהה. דווקא מתוך מה שכבר קיים עולה תחושה שאנו ממתינים לדבר- מה, תחושה שמלווה בנימת געגוע למה שנמצא הרחק, או שהוא בלתי מושג.

 

צילום של יעל דינר ירושלים השפה הצילומית

יעל דינר מגלה לנו עולם נסתר שנמצא קרוב אלינו, אך הוא חבוי ולא היינו יודעים על קיומו אלמלא העין החומלת שלה. אי שם בדרכים המתפתלות שמקיפות את מוזיאון ישראל מוצבים פסלים שאינם מוצגים לציבור. עובדי המוזיאון חולפים על פניהם בכל יום, כפי שכל אחד מאיתנו מביט בדרך אגב במה שמוכר לו: מבט מרפרף במה שמובן מאליו. בסדרת התצלומים "בלי כותרת" עוסקת יעל בזמן, בזיכרון ובחייהן האמיתיים של יצירות אמנות.

 

יצחק טוכמן השפה הצילומית ירושלים

יצחק טוכמן עובר בין מהויות, חומרים ומערכות צבעוניות שונים בתכלית ואוסף אותם לכדי דימוי חדש. בסדרת תצלומיו "כאילו כלום" אנו נדרשים לשאלה "מה זה" לרגע קט, אך השאלה חולפת במהירות מפני שלא הזיהוי הפשוט הוא גורם העניין העיקרי בכל תמונה, אלא המבנה החדש שנוצר בה. תצלומיו של יצחק מלאים בהפתעות וקסם. אם נדמה שתצלום כלשהו מתאר צבע מתקלף, כסא שננטש או סדק באבן זה לא בדיוק כך, כל דימוי הוא סיפור וסך סיפוריו הופכים יחד לעלילה רבת גוונים.

 

אמיר קדרי השפה הצילומית ירושלים

אמיר קדרי מישיר מבט אישי אל הסביבה המקומית. דרכו אנו רואים מקומות מוכרים כמו ירושלים, תל אביב, רמלה והמרחבים סביבן, באופן כן וחף מקלישאות. תצלומיו של אמיר מביאים עמם מנעד רגשות הנעים בין השתאות לשעשוע, בין צער להיקסמות כשלעתים לצדם נימה ביקורתית. סדרת התצלומים "לאן שהגענו" שאף שמה עוסק בחיפוש, מאתרת ללא פשרות נימות רגש מעודנות ומתרגמת אותן עבורנו הצופים לכדי דימויי נוף.

 

צילום של תמר קורנהנדלר

תמר קורנהנדלר עוסקת בפרידה. מבטה האוהב על אביה המבוגר משמר רגעים פשוטים, טבעיים. המצולם אינו מתעניין במצלמה ובאופן ההצטלמות. בשונה מתצלומים האופייניים לאלבומי משפחה , תמר מביטה באביה מהצד. בתצלומיה היא מכירה ביננו הצופים ובין אביה באופנים משתנים; דרך ביתו והחפצים המקיפים אותו, או דרך כף ידו חרושת קמטים, המוארת באופן מעודן ומלא בחסד. כל רגע חשוב, כל רגע יפה.