Jump to Content Jump to footer

השפה הצילומית תל אביב
ספטמבר 2022

מציגים/ות:
ורד נח-סוויל | שלי כהן | עפרה קסלר | נגה ליידן

גת פישלר בריקמן | גל קיש | ז’אנה ברודסקי

מנחה:
דיוי בראל

 

© ורד נח-סוויל

ורד נח-סוויל: "המצולמות שלי הן אמהות יחידניות, נשים שהחליטו להקים משפחה וללדת ילדים לבדן, החלטה הדורשת אומץ ותובעת משאבים רבים; כלכליים, גופניים ורגשיים.
בפרויקט הזה פגשתי נשים אמיצות, נחושות, חזקות ומעוררות השראה".

 

שלי כהן השפה הצילומית 22
© שלי כהן

שלי כהן – "הסתכלתי לתוך עצמי והרגשתי סחרחורת, כאילו אני תלויה על האינסוף"
ציטוט מתוך הספר "מסע אל עצמי" של הסופרת הבולגרית בלגה דימיטרובה.

 

© עפרה קסלר

עפרה קסלר – תהליך הפיתוח העירוני תופס תאוצה בשנים האחרונות. בתים ישנים נהרסים ונעלמים כדי לפנות מקום לבניינים חדשים וגדולים, והעיר מקבלת צביון חדש.
מה קורה לנו כשהבית שגרנו בו במשך שנים נמחק ונעלם ביום אחד כלא היה? מה קורה לזיכרונות שלנו, לחוויות ולשאריות החיים שהשארנו מאחור?
עפרה קסלר מצלמת  את הרגעים האחרונים של הבתים לפני ובזמן ההרס; את הפירוק, שאריות החפצים, הקירות והבתים שנעזבים ונהרסים.

 

© נגה ליידן

המצולמות של נגה ליידן מסתכלות למצלמה כשמאחוריהן רקע שחור אשר מבודד אותן מהסביבה. בסדרה, יוצרת נגה בין הדמויות חיבורים, שהחוקיות שלהם משתנה מצמד לצמד. 

 

גת פישלר בריקמן
© גת פישלר בריקמן

גת פישלר בריקמן מזמינה אותנו להתבונן במנופים המקיפים אותנו ומהווים חלק בלתי נפרד מארצנו המאתגרת והמאותגרת. כבר מראשית המפעל הציוני ואף ביתר שאת עם קום המדינה, ממלא המנוף תפקיד חשוב בנוף ארצנו, בעריה ובשיריה.
גת מתבוננת בהשתאות במחול המנופים, במבנים הגיאומטריים המשתנים ובאיזון העדין שבין האצילות והשבריריות לכוח ולעוצמה.

 

גל קיש
© גל קיש

גל קיש: "כשהיינו ילדים יכולתי להרים ראש לשמיים ולראות את מיליוני הכוכבים שמאירים אותם, יכולתי אפילו לזהות בהם את העגלה הקטנה והגדולה ועוד כמה כוכבים שכבר איני זוכר את שמם או את מיקומם. מאז צמחו הערים לגובה ולעומק והלילה הואר בשלל אורות במגוון צבעים וצורות ואת הכוכבים כבר בקושי רואים".
זיהום אור הוא הרבה יותר מהסתרת אור הכוכבים. זהו מכלול ההשפעות השליליות של התאורה המלאכותית, כולל הפרעה למערכות אקולוגיות, ושיבוש תהליכים בגוף העם ובבעלי החיים, ביבשה ובים.
גל קיש מתגעגע לשמיים זרועי כוכבים. הוא מצלם את הלילה העירוני, "המזוהם", ומנגד את אינספור הכוכבים שמנקדים את שמי הלילה באזורים נקיים מזיהום אור.

 

© ז'אנה ברודסקי

 ז'אנה ברודסקי מצלמת את שתי ידיה, בשלל פעולות יומיומיות – השקיה, אפייה, עבודה על המחשב, כושר, שטיפת ידיים ועוד. היא מצלמת את הידיים בפעולתן בצילום נקי, על רקע לבן, ומנתקת את הפעולה מהסביבה היומיומית.