כללי
רותם רוזנבוים
שיחה על יצירה עם AI
בעמוד האינסטגרם שלו (rotemboim) מציג את עצמו רותם רוזנבוים כ"גנן מרמת גן, צייר מפורסם, מקעקע כמו כולם".
–
הוא עשה תואר ראשון במדרשה ותואר שני בבצלאל, הציג חמש תערוכות יחיד של רישומים דיגיטליים וציורים ובקיץ שעבר הציג תערוכה משותפת עם ענבר פרים, זוגתו לסטודיו ולחיים ואמנית שיוצרת בעיקר בקרמיקה. ב-12 השנים האחרונות יש לו גם עסק של גינון והוא מתייחס לעיסוק בקעקועים כאל הרחבה של גבולות האמנות ואל העור כאל עוד מצע עבודה לרישומים, כמו קרמיקה אייפד או נייר.
–
הרישומים של רוזנבוים דחוסים ומפורטים, והציורים שלו דחוסים, מפורטים ובעלי צבעוניות עזה, ילדית. הוא מצייר ורושם סצנות פרועות וסיטואציות סיפוריות הזויות ועמוסות, שהן הכלאה בין חיי יומיום בנאליים ומשעשעים לדמיון מסויט.
–
בחודשים האחרונים רוב העבודות שהוא מעלה הן עבודות ai שנעשו ב-Midjourney.
דימויי ה-ai של רוזנבאום מדברים בשפה של צילום ריאליסטי, בדרך כלל קצת וינטאג'י. בדומה לציורים שלו, הם מלאים בהומור בוטה ומעוררים משיכה וסלידה, היקסמות וגועל. הדמויות האנושיות כמעט תמיד מעוותות ומשובשות, חסרות אברים או בעלות אברים עודפים, צילומי אלבום המשפחה פוגשים סרטי אימה, הצילומים מהטיול משתבשים בצורה קיצונית, ויש גם הכלאות ומפגשים בין אדם לחיה, בין אדם למזון, אסונות מגוחכים ולא מעט חלקים פנימיים ונקניקיות.
איך הגעת מציור ליצירת דימויים ב-ai?
"אני מחפש ומוצא במחוללי דימויים הרבה מהערכים והתכונות שאני מחפש בציור. התחלתי לחקור את מחוללי הדימויים מבוססי ai גם מתוך סקרנות וגם ככלי לבניית סצינות כהכנה לציורים. תמיד חיפשתי דימויים קצת משובשים לעבוד איתם. לפני ה-ai רדפתי אחרי כל מיני צילומים עם גליצ'ים כמו צילומי פנורמה משובשים. אני עובד עם הרבה חומרים צילומיים, כל מיני שיט מהרשתות. מאד אקלקטי ולא שיטתי. גם ב-ai אני מחפש גליצ'ים ועולמות שמתפרקים וקורסים לתוך עצמם.
ניסיון החיקוי של המציאות הוא תמיד "לא אמיתי" והוא קיים גם בציור וגם בדימויי ai. יש בניסיון הזה איזה פתח – שהוא הרבה פעמים שער לתת מודע ולאיזושהי סינתזה בין התת מודע למציאות.
כשהתחלת לעשות דימויים ב-ai, עברת מציור ל"צילום". למה?
בניסויים שלי במחוללי דימויים מצאתי עניין רב יותר דווקא בדמויי צילום. המפגש בין חוסר ההיגיון האנושי שיש למכונה לדימויים ראליסטיים ולסגנונות שונים של צילום נראה לי הכי אפקטיבי. גם מזכיר לי קצת פעולות ציוריות. כשאתה מתקרב לדמויות אתה רואה שהן לא אמיתיות… שהדברים ראליסטיים רק ממבט ראשון.
מה מאפשרת לך העבודה עם ai שלא מתאפשר בציור או ברישום?
ב-ai אין את החומריות והחד פעמיות שיש בפעולת הציור. אתה יכול לייצר אלפי דימויים באופן מיידי. במובן הזה זה דומה יותר לצילום. לסדרתיות של צילום, והתפקיד שלי כאמן כולל יותר עריכה ובימוי. גם חוסר השליטה המלא בתוצאה מזכיר לי יותר עבודה של צלם שמצלם אלף פריימים ואז צריך לבחור את הנכונים והאפקטיביים ביותר.
למה מידג'רני?
בהתחלה עבדתי עם כל מיני תוכנות חינמיות וחיפשתי בכוונה את אלה היותר דפוקות שמעוותות ויוצרות כל מיני מוזרויות. כרגע אני עובד רק עם מידג'רני. מה שאני מאד אוהב במידג'רני זה את היכולת של התוכנה לייצר עולמות שלמים ששומרים על אסתטיקה וסגנון מאד ספציפיים. ממש כמו ארט בקולנוע.
