הבלוג של צילום בעם
שאן דייבי – The Garden

בשנת 2014, עברה שאן דייבי (Siân Davey) לדרטינגטון, כפר קטן וציורי במחוז דבון שבדרום-מערב אנגליה, ועזבה קריירה של 14 שנים כפסיכותרפיסטית לטובת צילום פורטרטים. דייבי מעידה על עצמה שהיא מצלמת אנשים כדי להבין יותר טוב את עצמה.
כשהיא מצלמת, כך היא מספרת, היא מתבוננת באופן שבו אנשים נושאים את ההיסטוריה שלהם בגופם. חשוב לה להבין את הגבולות והרגישויות של כל אחד ואחת ולשמור על הגבולות האלה. צילום פורטרטים מבחינתה הוא מקום של נדיבות ונתינה.
שני הפרויקטים הראשונים שצילמה מוקדשים לשתי בנותיה – הפרויקט הראשון "Looking for Alice" עסק ביחסים שלה עם בתה אליס ובקבלה של היותה שונה. אליס נולדה עם תסמונת דאון. בפרויקט השני "מרתה" צילמה את בתה השנייה בשנות הנעורים שלה. כיוון שנעוריה שלה היו מלאי בדידות וכואבים, העבודה לצד מרתה, שפרחה בנעוריה, ולצד חבריה, נתנה לה מבט שונה על התקופה והיתה עבורה בעלת איכות מרפאת.

בחורף 2021 שקעה דייבי למשבר אישי ומשפחתי. בנה לוק הושיט לה חבל הצלה – הוא הציע שימלאו את הגינה האחורית הנטושה של בית המשפחה באלפי פרחי בר ודבורים, ויזמינו א.נשים להצטלם על ידה בגן הפורח.
בשלוש השנים הבאות צללו השניים לפרויקט הגן – בניצוחו של לוק, הם חקרו את הפרחים המקומיים, למדו על האדמה ועל המגוון הביולוגי, זרעו זרעים אורגניים מקומיים, השקו אותם וזימנו את המאביקים ואת רוחות הטבע. הם ראו בפרויקט מעשה של טיפוח מרחב המבוסס על אהבה, שיהיה בו מקום לכולם.
כשהפרחים נפתחו, נפתח הגן לקהילה והחל להתמלא באנשים ונשים, ילדים וילדות, בני נוער, צעירים/ות וזקנים/ות.
אנשים הגיעו לגן מכל מיני סיבות. היו שעברו וראו את הגן מעבר לגדר, אחרים הוזמנו על ידי דייבי להגיע להצטלם ועם הזמן הגיע שמעו של הגן למרחוק ואנשים כתבו לה וביקשו להגיע אליו. דייבי משווה את הגן ללב אנושי פועם, מקום של נחמה. מבחינתה הגן מראה לנו שאנחנו לא נפרדים מהטבע ולא אחד מהשני.

על פי יונג, הצל מתאר את החלקים בנפש האדם שהוא לא מקבל או מדחיק. "החצר היא כמו הצל שלי", אומרת דייבי בראיון לסטפן פריילי. "וכשהקמנו את הגן לתחייה, למעשה הקמנו לתחייה משהו עמוק בתוכי".
הפרויקט יצא גם בספר באותו שם.














