הבלוג של צילום בעם

סופי קאל – הישנים
The Sleepers

"ביקשתי מא-נשים לתת לי כמה שעות של שינה – לבוא ולישון במיטה שלי, לאפשר לי להסתכל עליהם ולצלם אותם/ן, לענות על שאלות…"

כך הגדירה סופי קאל, שעוד לא הציגה עצמה כאמנית, את הפרויקט הראשון שלה. המטרה היתה שמונה ימים רצופים בשיטת המיטה החמה. בין ה-1 ל-9 באפריל 1979 הזמינה סופי קאל לישון במיטתה 23 בני/ות משפחה, חברים/ות, מכרים/ות וזרים/ות, back to back. לכל אחת ואחד הוצעה ארוחת בוקר, צהריים או ערב, לפי שעת המשמרת. קאל צילמה בכל שעה, פטפטה עם האורחים/ות על הרגלי השינה, החלומות, החרטות, צפתה בהם/ן בשנתם/ן, ורשמה הערות על התנועות, התפריטים ושעות ההגעה והעזיבה.

התוצאה היתה 176 תצלומים, וספר שמכיל את הצילומים ואת כל המידע העובדתי שאספה בתצפיות.

הפרויקט התחיל כמשחק או ניסוי, אבל אחת מהמשתתפות, בחורה שקאל פגשה בשוק, הביאה לטוויסט בעלילה. היא חזרה הביתה וסיפרה לבעלה על החוויה המשחקית שהשתתפה בה. הבעל, מבקר האמנות ברנרד למארש ואדל, התרשם והציע לקאל להציג בביאנלה לאמנים צעירים ב-1980. לדבריה של סופי קאל הוא למעשה זה שהחליט בשבילה שתהיה אמנית.

ואולי גם זאת אחת מהמעשיות שסופי קאל מספרת לנו.