• בועז טל - איך מצלמים אין - מתוך התערוכה בגלריה אינדי

    איך מצלמים אֵין – בועז טל
    שיחה עם דנה טל שגב

    השבוע, נפתחה בגלריה אינדי התערוכה "איך מצלמים אֵין" (אוצרת: רונית עדן), ובה מוצגים צילומים של בועז טל שלא הוצגו עוד, בעיקר מהשנתיים האחרונות לחייו. שוחחנו עם דנה טל שגב, בתו של בועז טל, על התערוכה החדשה, על המעורבות שלה בעבודה של אביה, על הילדות ועל המוות.
  • מעלעלת – ריאיון עם שירז גרינבאום

    האתר "מעלעלת" היה אחד הבילויים המנחמים האהובים עלינו בשנה האחרונה. מעלעלת הוא אתר שהוא ספרייה או ארכיון בהתהוות של ספרי אמן/ית מקומיים. מכל אחד מהספרים מצולמת כמות כפולות נדיבה, וכל ספר מלווה בריאיון עם היוצר/ת של הספר. אז שוחחנו עם שירז גרינבאום, חצי מהצמד שהוא מעלעלת...
  • ארין אוקיף – Erin O’keefe

    תצלומי הסטודיו המוקפדים והמתעתעים של Erin O’keefe הם חידות שמשחקות עם העין האנושית, ומגרות אותה להעמיק ולהתבונן. במבט ראשון בעבודותיה נראה שמדובר בציורי אבסטרקט גאומטרי, בצבעוניות עזה. 
  • Anthony Schmidt
    מכוניות קטנות-גדולות

    אנתוני שמידט הוא אספן מכוניות וצלם בן 12. מגיל צעיר נמשך אנתוני לכל מה שקשור במכוניות. הוא התחיל לאסוף דגמי מכוניות, וחיפש במיוחד את הדגמים המפורטים והמציאותיים ביותר. כשהיה בן 6 לקח את האייפון של אמא וצילם את אחת מהמכוניות. הוא הראה לה את התצלום ואמר, "תראי, אמא, היא נראית אמיתית".
  • ליה דנבוק
    דיוקנאות רחוב

    כשליה דנבוק (Leah Denbok) הקנדית היתה בת 12, היא הצליחה לחסוך מספיק כסף כדי לקנות מצלמת DSLR משומשת והתחילה לצלם. בשנת 2015, כשהיא בת 15, החליטה להתמקד בצילומי דיוקן...
  • סטפן שור – ים של כישרון והרבה חוצפה

    הפעם נחזור אל ימי הנעורים של הצלם Stephen Shore, מחשובי הצלמים האמריקאים ומחלוצי השימוש בצילום צבע באמנות, ואל ההתחלה המסקרנת של קריירת הצילום המופלאה שלו. "כבר בשלב מוקדם מאוד, הרגשתי שהצילום הוא המדיום שלי", מספר שור במאמר ב-Time. "בגיל 6 התחלתי לעבוד בחדר חושך. הייתי חנון קטן והתעניינתי בכימיה...
  • פיליפ אֵשַּׁרוּ – היער הבוכה

    לציון יום יערות הגשם שחל היום, 22 ביוני, נכיר את הפרויקט The Crying Forest של הצלם ואמן הרחוב הצרפתי פיליפ אֵשַּׁרוּ (נ. 1983).  פיליפ (בעברו, עובד סוציאלי) החל את קריירת הצילום שלו כצלם פורטרטים ופרסומות. כחובב הרפתקאות, ספורט אתגרי וטבע, פיליפ לא עוצר לרגע. ב-2014 לדבריו, הוא החליט "לסגור מעגל-אור", כלומר, להחזיר את האור שהוא משתמש בו לצילום בחזרה לעולם. הפתרון שהוא מצא – הקרנה ברחוב.
  • קזה סוזאנה Casa Sussana

    שנות החמישים של המאה ה-20. ניו יורק. טיטו ולנטי ואשתו מארי חיו במנהטן, למארי היתה חנות פאות בשדרה החמישית. בלילות נהג טיטו ללבוש בגדי אישה ולהפוך לסוזנה, ודירת הזוג הפכה למקום מפגש לקהילת הקרוס-דרסינג (Cross-dressing). באמצע שנות החמישים רכשו בני הזוג שטח כפרי באזור קטסקיל ניו יורק, ועליו מבנה רחב ידיים. המקום נקרא קזה סוזאנה – והפך לגסטהאוס-אתר נופש ומקום מפלט לחברי הקהילה
  • קייטי אורלינסקי
    Katie Orlinsky

    העניין הרב שיש לקייטי אורלינסקי בפוליטיקה בינלאומית, ביחד עם רצון לעורר מודעות בנושאים חברתיים, הביאו אותה לבחור בצילום. בתחילת דרכה עוד כיסתה חדשות לוקאליות בניו יורק (עיר הולדתה) ובמקסיקו, שם התגוררה חמש שנים, אבל מאז שסיימה את התואר השני בעיתונות (אוניברסיטת קולומביה) היא מצלמת בכל העולם ומתמקדת בנושאים חברתיים, שינויי אקלים, תת תרבויות ייחודיות, חיות בר וספורט. קייטי מצלמת קבוע לנשיונל ג'יאוגרפיק, ניו יורק טיימס, ניו יורקר ועוד כהנה...
  • פרננדו גוארה
    Fernando Guerra

    את נקודת המבט הייחודית שלו מביא גוארה מהכשרתו וניסיונו כארכיטקט. הוא מצלם נקי ומדויק, משלב בין זמן ומרחב, ויוצר יחסי הגומלין בין המבנה לאדם ולסביבה. לאחרונה החל לשלב בעבודתו גם צילומי רחפן, אשר יוצרים יחד עם צילומי הקרקע ה"רגילים" הדמיה כמעט שלמה של המבנה בסביבתו...