הבלוג של צילום בעם
מכורים למשחקים ברשת
מילים – נילי ממן
פרננדו מולרס, (נ. 1963), מהעיר בילבאו, בירת החבל הבאסקי בספרד, צלם תיעודי. כבר מעל עשרים שנה שהוא מצלם ועוסק בנושאים חברתיים ברחבי העולם. בחרנו להתמקד בסדרה – Internet gaming addicts
הם צעירים ומכורים למשחקים ברשת. הוריהם התייאשו מלמצוא עזרה מקצועית עבורם. זו בעיה גלובלית, בסין החליטו לשלוח את הילדים שסובלים ממנה למרפאת "טיהור", גמילה, מרפאה בה מונהגת משמעת צבאית, שהוקמה על ידי רופא צבאי.
אין מדינה שבה שיעור המשתמשים באינטרנט גבוה יותר מסין, כ-600 מיליון, ואין מדינה שבה כל כך הרבה אנשים מתחברים לרשת באמצעות טלפונים סלולריים, בעיקר בערים הגדולות במדינה. מצב העניינים הזה יצר תופעת לוואי קשה, התמכרות לאינטרנט, ובעיקר למשחקים ברשת. אלפי נערים מגיעים בסופו של דבר לבידוד חברתי, לא מסוגלים כמעט בכלל לנהל קשרים חברתיים, שנמשכים לאורך זמן, גם הקשרים שהנערים האלו מנהלים עם בני משפחתם הם הרסניים. במקרים קיצוניים נרשמו גם מקרי מוות בעקבות התמכרויות קשות במיוחד.
ד"ר טאו ראן, קולונל בצבא העם של סין ופסיכיאטר שמתמחה בהתמכרויות, החליט, לעצב שיטה שתעזור לילדים מגיל 12 ועד בוגרים בני 30, להתגבר על ההתנהגות ההתמכרותית. בשילוב של טיפול פסיכולוגי ותרופתי, במסגרת שבה מונהגת משמעת צבאית חמורה, הוא עובד לא רק עם המכורים עצמם, אלא גם עם בני משפחתם, שאמורים לסייע בטיפול.
לאחר שהתכנית הוכיחה את עצמה, היא התפשטה ברחבי סין ומייסדה מתכנן להפיץ אותה לכל העולם.
מהתמונות משתקפת אווירה של מציאות מדומה, לכאורה הילדים הצעירים והבוגרים יותר מוחזקים בתוך מחנה שכאילו נלקח מתוך אחד המשחקים שהם נוהגים לשחק במשך שעות וימים. התפאורה מסביב אחידה, זהה. מדי הצבא שהם לובשים, נראים קצת כמו תחפושות, שכן הם לא באמת חיילים. התאים בהם כל אחד מהם יושב, והמיטות בהן הם ישנים, נראים כמו קוביות במשחק טטריס ענקי. התפרצויות הרגש, דומות בעצמן בעוצמות שלהן לפיצוצים במשחקי מלחמה והרפתקאות.
הסדרה ערוכה כך שיש בה תהליך של התפרקות, סוג של טרנספורמציה. המסגרות מאבדות מקשיחותן, המדים מוחלפים לטובת גופיות, או אפילו עירום חלקי, האור המלאכותי מתחלף באור הטבעי שבחוץ, ובעיקר המבטים האטומים בעיניהם של המכורים, מתחלפים ברגשות אנושיים.
