שרלוט וולף חוקרת את המבנה הצורני של גוף האדם על ידי הקרנת ציורים אנטומיים מופשטים על גופם העירום של מצולמיה. תוך כדי היא ממליצה לנו על שימוש בטכניקות תנועה קו נטוי ריקוד כאמצעי להעצמת הנפש ולשחרור התודעה שכבולה בשלשלאות מיגדר, מעמד, מיניות ושפה.

במסגרת סדנת האמן פוטוגיימס שיחזר אלון כהן צילומים הלקוחים מפנתיאון הדימויים של המדיום וייצר פורטרטים עצמיים כנים ועם הומור עצמי.

איך קורה שצלם מוצרים מגלה רק אחרי 20 שנה שהוא בכלל אוהב ונועד לצלם פורטרטים? תשאלו את מרקו גרוב, צלם סטיל לייף משווייץ.

בחודש מרץ השנה קיבלה קתי ראיין מהניו יורק טיימס מייל ממרטין לדפורד, מורה לצילום בתיכון סנטה מוניקה. לדפורד הסב את תשומת לבה לתלמיד מוכשר במיוחד, ניקו יאנג. ראיין התלהבה. בסוף אפריל הוטלה על ניקו יאנג משימת צילום מטעם המגזין הנחשק.

"יש לי אמפתיה לאנשים, וכואב לי שאנשים מסוימים נולדים עם כפית של כסף ואחרים לתוך סבל נוראי, אבל זה מחייב אותי להמשיך לספר סיפורים, ולנסות להביא לשינוי במצבים נוראים" לינסי אדריו צלמת תיעודית.

החל מאמצע שנות השישים נחשב ג'ואל סטרנפלד (Joel Sternfeld, נ. 1944) לאחד מהצלמים החשובים בארה"ב. סטרנפלד חוקר את הזהות האמריקאית. צילומי נוף, פורטרטים, זירות רצח. סטרנפלד מוכיח שמאחורי כל דרמה או טרגדיה מסתתרים השגרה והשעמום.

אמנם יש לנו את מסך המצלמה שנותן את החיווי לגבי חשיפה. אבל המסך יכול להיות בהיר או כהה, מה שיכול להטעות לגבי החשיפה בצילום. ולכן מומלץ להשתמש בהיסטוגרמה על מנת להגיע לחשיפה הנכונה.

לפעמים זה לא מספיק רק לטשטש את הרקע, צריך שיהיה קשר ביניהם. קשר ויזואלי או קשר של תוכן. העיקר שיהיה סיפור בצילום.

בספרו החדש Face עוזב גילדן את הרחוב ועובר לצילום פורטרטים. גילדן מצלם פנים של אנשים מהשוליים של השוליים, או כמו שהוא טוען, אנשים בלתי נראים.