Jump to Content Jump to footer

הבלוג של צילום בעם

Where Love is illegal

רבים מאיתנו עוד זוכרים מציאות כזאת גם כאן. רק בשנת 1988, בוטל בישראל החוק האוסר משכב זכר או משכב "שלא כדרך הטבע". למרות שכמעט שלא נאכף, העונש המרבי לפורעי חוק עמד על 10 שנות מאסר.
ביותר מ-60 מדינות בעולם, כחצי מהן באפריקה, יש עדיין חוקים פליליים שאוסרים פעילות מינית לסבית, הומוסקסואלית, בי-סקסואלית, טראנסג'נדרית או קווירית. העונשים משתנים ממדינה למדינה – מקנסות, דרך מאסר, ועד עינויים ואפילו מוות.

את הפרויקט המתמשך "Where Love is illegal" יזם הצלם רובין המונד (Robin Hammond) שהקים גם את הארגון-ללא מטרות רווח "Witness Change". מאחורי הפרויקט עומדת האמונה שלעדויות ולסיפורים ממקור ראשון יש את הכוח לפתוח לבבות, לשנות דעות ולהוביל לשינוי מדיניות. צוות הפרויקט מתעד ואוסף עדויות אישיות מקהילת LGBTQI+ ברחבי העולם, ומזמין את חברי/ות הקהילה לשתף את הסיפורים שלהם/ן. הפרויקט "Where love is illegal" פועל באמצעות קמפיין במדיה החברתית, בתערוכות בינלאומיות ובשיתוף פעולה ותרומות לארגונים מקומיים הפועלים במקומות בהם הרדיפה נמשכת.

Where Love is illegal

מימין: בן וג'ון (שמות בדויים) מגאנה. כזוג הומוסקסואלי, הם שומרים את מסתירים את מערכת היחסים שלהם, ומספרים על אלימות שחוו מכנופיות. ג'ון נורה בידו ונאלץ לעבור ניתוח. "אנחנו לא יודעים מה לעשות. הפחד השתלט על חיינו. חיי האהבה שלנו הם כעת חיי פחד…". צילום: רובין המונד

משמאל: מו ופינקי מג'מאייקה. פינקי מרגישה בת מזל כי בזכות המראה הנשי שלה היא סובלת הרבה פחות מאפליה, כלסבית, מאשר חברי/ות קהילה אחרים בג'מאייקה. מו, בלש במשטרה וטראנסג'נדר, מספר על דריכות תמידית מהיחס של הסביבה אליו. צילום: רובין המונד

מימין: D ו-O, מרוסיה. לילה אחד, כשהיו D ו-O בדרכן הביתה ממופע ג'ז, הן הוכו על ידי שני גברים שראו אותן מחזיקות ידיים ומתנשקות. "ברוסיה, ההליכה יד ביד מסוכנת מבחינתו, אבל אם המטרה של התקיפה היתה להפריד אותנו, היא נכשלה. היא רק חיזקה את הקשר שלנו". צילום: רובין המונד

משמאל: אקוסואה וצ'ילה, מגאנה. אקוסואה הוא טרסג'נדר. שברח ממשפחתו המוסלמית אחרי שהותקף על ידם כשהם גילו כי הוא נמשך לנשים. גם צ'ילה נדחתה על ידי משפחתה כיוון שהיא בי-סקסואלית. צילום: רובין המונד

מימין: לטישיה וחברתה, באנגליה. לטישיה היא מבקשת מקלט מאוגנדה. "החלום שלי" מספרת לטישיה "הוא להסדיר את המעמד שלי ולחיות בבית עם החברה שלי". היא ברחה מאוגנדה אחרי שבעלה ראה אותה במצב אינטימי עם אישה. "האנשים באו, והחלו להכות ולהכות. ברחתי. לא יכולתי לחזור הביתה. הוא היה יכול להרוג אותי". הילדים של לטישיה נשארו באוגנדה. צילום: נור

משמאל: מיטץ' ולליטה, והילדים איזי ודנייה. מלזיה. מיטץ' הוא טרנסג'נדר. החוק במלזיה מתייחס אליו כאל אישה, וכיוון שנישואים בין בני/ות אותו מין אסורים, בת הזוג שלו, לליטה, היא ההורה החוקי היחיד לילדיהם. כמשפחה, הם חיים בחרדה, בידיעה שאם משהו יקרה לליטה, המשפחה תתפרק. לפי חוקי השריעה (חוקי ההלכה האסלאמית), טרנסג'נדרים נידונים למאסר, פגיעה גופנית, אפליה בתעסוקה ובטיפול רפואי ועוד. צילום: רובין המונד

מימין: אליוט 'ניקו' וחברתו פייטון מישל, לואיזיאנה. ניקו הוא טרנסג'נדר ופייטון מישל היא טראנסג'נדרית פאן-סקסואלית. כילד, אליוט סבל מהטרדות. "בתקופה הזאת ממש רציתי למות. בגיל 13, 14, הרגשתי שאני חי בגיהינום". צילום: רובין המונד

משמאל: איזבלה ובאשיר. איזבלה, טראנסג'נדרית, ברחה מאוגנדה לקניה אחרי שבני משפחתה גילו שהיא נמשכת לגברים. היא פגשה את באשיר במסיבה ב-2016. המצב בקניה לא טוב יותר. גם שם הם מספרים שהם מרגישים רדופים וחיים בעוני. איזבלה עבדה בזנות כדי לקנות אוכל, ונדבקה באיידס. "יש לי תקווה" היא אומרת "אם כי היא מוגבלת, כי אני בקניה. אבל אם אלוהים יברך אותי, אני מקווה להפוך להיות שחקנית, רקדנית ודוגמנית". צילום: רובין המונד

מימין: רוברט וורנון, ניו יורק. צילום: רובין המונד

משמאל: קיידן וחברתו ארברן. קיידן, טרנסג'נדר, נזרק מביתו על ידי אמו בגיל 20. "אם הייתי סטרייט, אני בטוח שעוד הייתי בבית… אני אוהב את אמי ומכבד אותה, אבל נראה שאנחנו לא יכולים להתקיים באותו חלל". צילום: רובין המונד

 

לאתר של Where Love is illegal

לעמוד האינסטגרם של Where Love is illegal