הכוריאוגרפית יסמין גודר מתארחת בקורס צילום למתחילים


פורטרט של יסמין גודר

מפגשי ההשראה הם חלק מתכנית לימודי הצילום שלנו. אמנים, מוזיקאים, כותבים, מגיעים למפגש אינטימי לפני קבוצה מצומצמת של אנשים שרק מתחילים לגלות את עולם הצילום והיצירה האישית. המפגשים האלה ממלאים את מצברי ההשראה של כולנו, ונותנים כיווני יצירה והתבוננות חדשים.

יסמין גודר מתארחת בקורס צילום למתחילים

חמישי בערב, תמיד ערב קסום, ריח מתקתק של סוף שבוע באוויר, הנשמה מתחילה לעוף גבוה קורס צילום למתחילים מארח את יסמין גודר, אישה מקסימה, כוריאוגרפית אוונגרדית, מהחשובות שיש לנו. יסמין מגיעה לסטודיו,  מבקשים ממניה להצטלם, אין בעיה. בלי טיפת אגו וחשיבות עצמית היא מתחילה לספר על עצמה, איך התחילה, ירושלים,  ניו יורק,, יפו, הלהקה.

קרם תות ואבק שריפה

יסמין שיתפה אותנו בתהליכי היצירה שלה, בעיקר על היצירה " יסמין גודר ושחקני הספסל המדממים מציגים: קרם תות ואבק שריפה" . היצירה שנוצרה בשלהי האינתיפאדה השנייה, והועלתה בשנת ב – 2004 , מבוססת על צילומי סטילס מהשטחים שהתפרסמו בעיתונות באותה תקופה, צילומים קשים, שהפכו מצב קיומי בלתי נסבל לחלק לגיטימי/ נורמטיבי משגרת היום של כולנו.

פחד מקהות חושים ורצון לפרוץ את הבועה הסטודניאלית, הובילו את  יסמין ליצור את קרם תות ואבק שריפה ולהכניס  ליצירה דימויים חיצוניים ממציאות מוכרת ושחוקה. בחזרה הראשונה, התבקשו הרקדנים לבחור דמות מאחד הצילומים ולעבוד איתה. הלהקה יצרה דימוי שמחקה את הדימוי המקורי.

" מכיוון שהמדיום מתוכו עבדתי היה צילום, חיפשתי לגעת ברגע שאותו תפסה המצלמה ולנסות להחיות אותו על ידי שימוש במדיום הבימתי, הנושם, החי, ולהמירו חזרה לתלת-מימד דרך שפה תנועתית אשר כל אחד יוכל לזהות ולקרוא".

מקור השראה של יסמין גודר – הצלמת ויוויאן ססן

ביקשנו מיסמין לבחור צילום שהיא אוהבת. היא לקחה את הבקשה צעד קדימה ובחרה את  צלמת אופנה ההולנדית.viviane sassen

ססן נולדה בהולנד, אבל השורשים שלה  נמצאים באפריקה ( שלוש שנים בילדות ), כמו גם סביבת העבודה שלה. הצילום שיסמין בחרה לקוח מתוך עבודה שנקראת Parasomnia – הפרעות שינה שמתבטאות בחלומות בעתה, לא נורמלים, וב – sleep walking
"הצילומים שלה תפסו אותי בשל השילוב שלהם בין חשיפה ואור להתחבאות. ההשפעה של צילומי אופנה על העבודות שלה, המודעות לבגד, לטקסטורה ולצבע ומצד שני ההתעסקות בהתחבאות, בחוסר הנוכחות של המצולמים ובניסיון להיבלע לתוך הסביבה. כמו כן, מעניין אותי הקו הדק בין המימד התיעודי לממד המבוים, יש משהו לא נוח בצילום שמזכיר את הצלם ובו זמנית מייצר תחושה של אמת. הצילומים של ויויאן ססן השפיעו על תהליך היצירה שלי עם להקת בת שבע לבניית העבודה The Toxic Exotic Disappearance Act שהעליתי בשנה שעברה."


אדם שחור יושב על כיסא פלסטיק על דיונת חול

						

הפוסטים הבאים:
  • »

  • קורס צילום – יצירת תמונה דיגיטלית.

    
    אם נפשט את פעולת המחשב נוכל להגיד שיש לו שתי מצבי פעולה: פועל (יש זרם חשמלי) או לא פועל (אין זרם חשמלי). בעולם המחשוב הוצמדו לשתי הפעולות הללו ערך מספרי, 1 ו 0. כל אחד מהם מתאר מצב שונה של פעולה. על ידי שילוב של סדרות מספרים גדולות מאוד אנו מסוגלים ליצור תיאור של פעולות מורכבות יותר.זהו הבסיס לעולם הדיגיטלי. ייצוג של מצבים מורכבים על ידי שימוש בשני אלמנטים פשוטים,0 ו-1, אפשר לכנות זאת גם כביט אחד של מידע. גם התמונה שאנו מקבלים מהמצלמה למעשה בנויה מסדרות של 1 ו 0 אשר ביחד יוצרים תיאור של בהירות וצבע או בקיצור תמונה.
    
    
    

    אז כיצד כל אותן ספרות מתחברות לתמונה?

    תמונות אשר מוצגות במחשב בנויות מרשת של ריבועים קטנים, ייצוג תמונה בצורה כזו, נקרא ביטמאפ (BITMAP) כל ריבוע קטן מייצג פיקסל בחיישן המצלמה. ערך נוסף שיש להתחשב בו הוא עומק צבע (COLOR DEPTH), עומק הצבע נקבע על ידי כמות הביטים שהמצלמה מסוגלת לדגום בו את התמונה. הביט מייצג את כמות המידע הבסיסית של העולם הדיגיטאלי וכפי שכבר הצגנו בתחילה הבסיס הוא 1 או 0. במקרה שלנו אנו רוצים להציג רמות שונות של בהירויות ולכן הבסיס שלנו יהיה שחור או לבן.
    
    דוגמא לתמונה שמורכת מ 9 פיקסלים (רשת של 3X3 ) המציגה מידע בביט אחד כל פיקסל יכולי להיות או שחור או לבן.מידע בביט אחד לא מאפשר לנו הרבה אופציות ולכן רוב החומר הצילומי שאנו עושים בו שימוש מגיע או ב-8 ביט לפיקסל או ב-16 ביט לפיקסל.
    
    
    תרשים של ביטמאפ
    
    
    ניתן דוגמא מהעולם המוכר לנו: קובץ JPEG, שהינו אחד מהפורמטים הנפוצים ביותר בעולם הצילום, הוא בעל עומק צבע של 8 ביט. כבר ביססנו שכל ביט מסוגל לתאר שני מצבים ולכן כל פיקסל בקובץ ה JPEG מסוגל לתאר, 2 ( כמות המצבים שביט מתאר ) בחזקת 8 -( כמות הביטים שקובץ JPEG מכיל לכול פיקסל ), כלומר, 256 גוונים שונים לכל ערוץ צבע. העין האנושית מסוגלת להבחין במליוני גוונים שונים ולכן יש צורך במערכות איכותיות יותר ובעומק צבע גדול יותר למשל קבצי TIFF המשמשים לייסומים מקצועים יותר מסוגלים להכיל עד 16 ביטים לכל פיקסל כלומר 2 בחזקת 16 או 65,536 גוונים שונים לכל ערוץ צבע.
    
    
    יש לזכור שמכיוון שאנו עוסקים בתמונות צבעוניות כל פיקסל מורכב ממידע בשלושת ערוצי הצבע (כחול,אדום וירוק). קובץ שעומק הצבע שלו הוא 8 ביט מסוגל להציג 256 גוונים שונים לכול ערוץ, או בסך הכול 2563=16,777,216 צבעים שונים אותם ניתן לייצג.
    
    
    

    קליטת אור על ידי החיישן והמרתו למידע דיגיטלי

    תהליך קליטת אור על ידי החיישן
    
    

    ממיר אנלוגי דיגיטלי

    קולט את המידע שנשלח מן החיישן,הדיגיטלי מידע זה הוא מידע אנלוגי רציף. הממיר הופך אותו למידע דיגיטאלי. עומק הדגימה או עומק הצבע (BIT DEPTH) קובע כמה רמות שונות של בהירות מסוגלת המצלמה לייצג. מצלמות SLR דיגיטליות מודרניות דוגמות ב-12 או 14 ביט, מה שנותן לנו בין 4096 ל-16384 רמות בהירות תאורתיות שונות בכל ערוץ צבע.מצלמות יותר פשוטות יכולת לדגום ב-10 ביט ופחות. ככל שהמצלמה שלנו מסוגלת לדגום ביותר ביטים נוכל לקבל מגוון גדול יותר של גוונים שונים.
    
    

    מעבד תמונה

    המעבד מקבל את האות הדיגיטלי מהממיר ומפעיל עליו פעולות שונות כמו אינטרפוליצה של צבע. חיישן בעל מערך באייר דוגם רק צבע אחד (אדום,כחול או ירוק) בכל פיקסל. יש צורך להשלים את המידע לכול שאר ערוצי הצבע, תהליך זה נקרא גם DEMOSAICING. על ידי שימש באלגורמיתים, משלימים את המידע בכל ערוצי הצבע.
    
    

    קבצי raw

    יש לציין שקבצים שנשמרים כקבצי RAW כלומר, קבצים שנשמר בהם המידע המקורי שיוצא מן הממיר, קבצים אלו לא עוברים את תהליך השלמת הצבע או קביעת הקונטרסט ולכן הם גם קטנים יותר מקובץ מקביל לא מכווץ. למשל, קובץ RAW ממצלמה בעלת 12 מגה פיקסל יהיה בערך שליש מהמשקל של קובץ TIFF מאותה מצלמה.
    
    קובץ RAW יעבור גם את התהליכים הללו אבל במקום במצלמה, תהליך זה יקרה בתוכנה במחשב לאחר הצילום. קבצים שנשמרים בפורמט TIFF או JPEG עוברים את העיבוד במצלמה, הקונטרסט הבהירות והצבע נקבעים במצלמה.
    
    
    

    שמירה לכרטיס הזכרון

    הדרך הנפוצה ביותר לשמירת התמונות היא שמירה לכרטיס זכרון. הפורמטים הנפוצים ביותר הם קומפקט פלאש (CF) נפוץ בעיקר במצלמות מקצועיות וחצי מקצועיות, SD נפוצים מאוד במצלמות מכול הסוגים ונחשב לפורמט הנפוץ ביותר כיום. פורמטים נוספים: MEMOREY STICK ו XD נמצאים בשימוש במספר מועט של יצרניות.
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • זו ציפור? זה מטוס? זה לוקאס סאמאראס

    
    פורטרט של לוקאס סאמאראס
    
    
    מילים – דפי מנספלד
    
    
    זה מתחיל קצת כמו בדיחת קרש, מה משותף לסטרפטיז, קופסא ומצלמת פולארויד? התשובה היא לוקאס סאמאראס. אמן יווני – אמריקאי שפועל מאז שנות החמישים בארה"ב, מכונה משומנת היטב של אדם אחד,  שהוא גם היוצר וגם הנושא של עבודותיו.
    
    
    לוקאס סאמאראס, נולד ב 1936 ביוון, בגיל 11 עבר עם משפחתו להתגורר בארה"ב. למד אמנות באוניברסיטת ראטגרס ( Rutgers ) בניו ג'רזי –  שנת  1959.  סאמאראס פועל במשך למעלה מיובל בצורה שיטתית ביותר, בכל תחומי האמנות, פיסול, ציור, פרפורמנס, וכמובן צילום, ותמיד בכמה חזיתות במקביל, מולטי טסקינג.  ב – 1961 הוא נכנס למקדש ( moma ) עם סדרת ה – boxes שלו, איתן הוא ממשיך עד עצם היום הזה, או לפחות עד שנות ה – 80.
    
    
    קופסה. 1963, עבודה של לוקאס סאמאראס
    
    
    קופסה, עבודה של לוקאס סמאמאראס, 1967
    
    
    בסוף שנות ה-60  הוא מגלה את מצלמת הפולארויד. מצלם את עצמו, כמובן, ולאחר מכן מעבד את הפולארויידים על ידי מניפולציות כימיות ושימוש בדיו, לעבודות קוראים auto polaroids.
    
    
    פולרוייד, 1969-1971
    
    
    פולרויידים עם פורטרט עצמי של לוקאס סאמאקאס 
    
    
    פורטרט עצמי של לוקאס סאמאראס, 1971
    
    
    סאמאראס ממשיך לחקור את הפולארויידים ואת עצמו. בשנות ה – 70 הוא מצלם  מאות צילומים, משתמש במצלמה המיתולוגית sx-70.  הפולארוייד לא מספיק להתייבש ולוקאס מפרק לו את הצורה, ואז הפולרארוייד מתעוות, וסאמראס מתעוות לו בתוך  ענני צבע שמשנים הרכב כימי,צורה וצבע, ומה שהיה לפני כמה דקות פולארוייד תמים, הופך לוואחד ערס הזייתי עם מפלצת יוונית בתוכו. סאמארס גם משתמש במגוון רחב של חומרים.  סכיני גילוח, גדרות תיל ועד חרוזים ושאר מוצרי סידקית.
    
    
    פורטרט עצמי, 1973
    
    
    

    פורטרט עצמי, לוקאס סאמאראס, 1974

    
    

    פורטרט עצמי, לוקאס סאמאראס, 1976

    
    להב של סכין ורגל
    
    
    סאמאראס מתייחס בקפדנות מרובה לבבואתו הערומה ולא חוסך מעצמו ומהצופה את הפרטים הקטנים והגדולים כאחד.  העירום נשאר, סאמאראס נשאר, אבל האקספרימנט משתנה, המדיה משתנה, וסאמאראס משתנה איתם.  מתעוות, מציץ , צופה מלמעלה. צילום, וידאו, ציור, הוא תמיד שם, כך למשל בסדרת העבודות Sitting, סאמאראס מזמין חברים ומכרים לסטודיו שלו ומצלם אותם בעירום. הוא עצמו מתגנב ואו מסתתר בתוך כל צילום וצילום.
    
    
    איש יושב, לוקאס סאמאראס
    
    
    אישה יושבת
    
    
    פורטרט של גבר ואישה יושבים
    
    
    במיצג doorway הוא  מזמין את הקהל לבחון את עצמו על ידי התבוננות מעמיקה בהשתקפות שלו עצמו במערכת זכוכיות ומראות תוך כדי מעבר מצד אחד של החדר לצד השני, כאשר איך לא, מעל הכל מתנוססים דיוקנאות של האמן עצמו.
    
    
    ב- Ecdysiast מ – 2006, סאמאראס מתפשט אל מול מצלמת הוידאו אשר מצלמת אותו במגוון מצבים ותנועות ומעוותת את בבואתו באמצעות פילטר. בהמשך הקרין סאמאראס את הסרטון בפני חבריו,  וצילם אותם כשהם צופים בסרטון. התוצאה הסופית היא מיצב וידאו של האמן המתפשט וגופו המתעוות באמצעות המצלמה, ומנגד 24 סרטונים של הצופים.
    
    
    מיצב של לוקאס סאמאראס
    
    
    
    
    
    העבודות של סאמאראס מופיעות במוזיאונים המובחרים בארה"ב ובעולם: לוס אנג'לס, ניו יורק, לונדון, וושינגטון, אתונה, עד לבייאנלה בוונציה הוא הגיע ( 2009 ). ענף ייצור וייצוא מספר אחד של יוון,
    
    
    חוקר אקסהביציוניסט, טרנספורמטור פלסטי,  מזוכיסט על פולארוייד, או סתם אחד עם הפרעת אישיות. לוקאס סאמארס הוא אמן אדיר.
    
    
     lucas samaras is in the moma
    
    
    .interviewmagazine.com
    
    
    תקשיבו לזה
    
    
    


    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • קורס צילום סטודיו – במטותא ממך





    ליאור שחורי מציג

    אחד השיעורים בקורס צילום סטודיו מוקדש לצילומי מוצר לצריבה, כלומר על רקע לבן, כדי שיהיה אפשר לשלוף את המוצר ולשתול אותו בכל מקום ואתר שנחפוץ. בדרך כלל נדרשים שני פלאשים ורפלטור. במוצרים קשים יותר לצילום מגיעים גם לשלושה וארבעה פלאשים.

    ליאור שחורי לקח את שיעור צילום מוצר הכי לטובתו שאפשר, יש לו מותג בשם מטותא. ואם יש מותג אז יש גם תיק מהמם, מעשה ידיו להתפאר ( של ליאור ), וממש עכשיו למדנו לצלם מוצר, ואם כבר אז בוא נעשה סרטון אנימציה קצר. כל מה שצריך זה שני פלאשים, windows movie maker, והרבה זמן פנוי ( בשביל זה המציאו את החגים ).

    מיפרט טכני

    צילום: ליאור שחורי.
    תיק: מטותא.
    מצלמה: 60d של קנון.
    עדשה: 50 מ"מ 1.8.
    צמצם: 16.
    מהירות תריס: 1/125
    תאורה: שני פלאשים 400 וואט של elichrome.
    אביזרים: 2 בוקסלייט על הפלאשים ורפקלטור.
    מיקום התאורה: פלאש אחד מצד ימין, אחד אחורי מלמעלה, רפלקטור מצד שמאל.
    תוכנה: windows movie maker.
    מספר פריימים: 300.
    זמן עבודה: שמונה שעות.
    דבר הליאור: תמיד כיף לגלות דברים חדשים.



    הפוסטים הבאים:
  • »
  • »
  • »

  • אנשי ההשראה שלנו

    טכניקה

    עבודות תלמידים

    צלמים